איחולים לחגים נוצריים

[1] שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמח סעיף ט: "אסור ליכנס לבית העובד כוכבים ביום חגו וליתן לו שלום. מצאו בחוץ מותר, אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש". וראה ש"ך שם ס"ק ז שהסתפק האם האיסור הוא "דוקא שלום שהוא שמו של הקב"ה אבל ברכה דליכא שם ליכא קפידא", או שמא הוא הדין כל ברכה ואיחול. עיי"ש.

וראה שו"ע שם סעיף יב: "יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן, אבל בזמן הזה אינם בקיאים בטיב אלילים לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים". אך כתב על זה הש"ך שם ס"ק יב: "ומכל מקום מה שנזכר בסעיף ט' אסור גם האידנא". כלומר, האיסור לומר לגוי שלום (או ברכה) ביום חגו, תקף גם בזמננו למרות שהגויים החוגגים אינם בקיאים בענייני עבודה זרה.

[אגב, הרבי הסביר פעם למזכירו ר' ניסן מינדל, שהתאריך 1 בינואר הינו בעל משמעות של 'תחילת שנה חדשה' גם כלפי שמיא, וזאת על פי הנאמר בתהילים (פז, ו) "ה' יספור בכתוב עמים". ראה תשורה ה' טבת תשנ"ו מנשסתר עמ' 10; תשורה י"א ניסן תשנ"ו צרפת עמ' 38; קובץ נרות להאיר כפר חב"ד ג' תמוז תשנ"ו עמ' 23].

[2] רמ"א שם סי"ב: "דאית בזה משום איבה אם נפרוש עצמנו מהם ביום חגם, ואנו שרויים ביניהם וצריכים לשאת ולתת עמהם כל השנה. ולכן אם נכנס לעיר ומצאם שמחים ביום חגם, ישמח עמהם משום איבה דהוי כמחניף להם. ומ"מ בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר. וכן אם שולח דורון לעובד כוכבים בזמן הזה ביום שמיני שאחר ניט"ל שקורין ניי"א יא"ר שיש להם סימן אם יגיע להם דורון בחג ההוא, אם אפשר לו ישלח לו מבערב, ואם לא ישלח לו בחג עצמו".