אני גבאי בית כנסת, ולא אתפנה לבדוק חמץ בבית הכנסת מיד לאחר שאני בודק בביתי, רק מאוחר יותר, האם לברך על הבדיקה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אני גבאי בית כנסת, ולא אתפנה לבדוק חמץ בבית הכנסת מיד לאחר שאני בודק בביתי, רק מאוחר יותר, האם לברך על הבדיקה?
אם במהלך ההפסקה בין סיום הבדיקה בביתך לתחילת הבדיקה בבית הכנסת תדבר בעניינים שאינם קשורים לבדיקת חמץ, אתה רשאי לחזור ולברך על בדיקת בית הכנסת.
שו"ע אדה"ז סי' תלג סל"ו: "בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכין בדיקה בליל יד לאור הנר מפני שהתינוקות מכניסין בהן חמץ כל השנה כו' (ויכולין לברך על בדיקה זו)".
וראה הלכות פסח עם ביאור דברי שלום, לוין, ח"א עמ' קמג, הערה רלה: "אינו מובן האמור במוסגר ויכולין לברך על בדיקה זו, והרי מבואר בכמה מקומות בשוע"ר שבמקום שטעם הבדיקה והביעור הוא רק מחשש תקלה שלא יבוא לאכלו ואין עוברים עליו בבל יראה ובל ימצא אפילו מדברי סופרים, אזי אין מברכים על בדיקה וביעור זה, ראה לעיל סי' תלא הערה מט. וראה בן הימין לג ד ואילך: 'ראיתי בשו"ע הרב סי' זה סעי' לו שכתב במוסגר שם ויכולין לברך על בדיקה זו ע"כ, ולדידי הדבר צריך תלמוד כי לא מצאתי לשום אחד מהפוסקים זולתו שיכתוב ברכה זו, ולפע"ד צע"ג מנ"ל הא דלכאורה בדיקה זו אינו רק משום חשש תקלה שלא יבואו לאכול וכבר כתב הרב ז"ל בעצמו כמה פעמים דעל בדיקה וביעור שהוא מחמת חשש תקלה אין לברך עליה'. וביאר בדרך אפשר בכמה אופנים. וראה גם מה שדן בזה בתהלה לדוד ח"ג סי' טז ומסיים: 'ומדקדוק לשונו שכתב ויכולין לברך משמע דרשות בידם והוה ליה למימר וצריכין לברך'. ואפשר שהוא כעין המבואר לעיל סי' יד ס"ד-ה: 'השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת פטור מלהטיל בה ציצית כל שלשים יום כו' אם רוצה להטיל בה ציצית תוך שלשים יום ולברך עליו הרשות בידו ואינה ברכה לבטלה ואע"פ שהוא פטור מן הדבר יכול לומר וצונו להתעטף כמו שהנשים מברכין על כל המצות שהן פטורות מהם מטעם שיתבאר בסי' י"ז עיין שם'".