יהודי שיש לו 2 אחוז שותפות בעסק של גוי. האם יכול להשאיר את העסק פתוח בשבת? ובאם כן, האם צריך לעשות שטר עם הגוי בענין זה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
יהודי שיש לו 2 אחוז שותפות בעסק של גוי. האם יכול להשאיר את העסק פתוח בשבת? ובאם כן, האם צריך לעשות שטר עם הגוי בענין זה?
כדי שליהודי לא תהיה בעיה עם כך שהעסק פתוח בשבת, עליו לערוך שטר עם הגוי, בו יכתבו שהשותפות שהיתה ביניהם עד כה בטלה, ומכאן והלאה מתחילה ביניהם שותפות חדשה, בה ליהודי אין שום חלק בעסק ושום אחריות עליו ביום השבת, ובשאר ימי השבוע יש לו שותפות של 2 אחוז בעסק מלבד יום אחד שבו יש לו שותפות של 4 אחוז[1].
[1] ראה שוע"ר סי' רמה ס"ג: "ואם מתחלה בשעה שקבלו השדה התנה הישראל עם הנכרי שביום השבת לא יהיה מוטל כלל על הישראל לעבוד בשדה רק על הנכרי לבדו וביום אחד בחול יהיה מוטל על הישראל לבדו הרי זה מותר, דכיון שהתנה עמו בשעה שקיבל עליו עבודת השדה שלא יהיה מוטל עליו כלל בשבת נמצא שבשבת אין להישראל חלק בשדה כלל אלא כולה מוטלת על הנכרי לבדו בשבת ואין הנכרי עושה כלל בעד הישראל וכולה מוטלת על הישראל לבדו ביום אחד בחול. ולפיכך מותר לו אח"כ לבא עמו בחשבון לחשוב ימי החול שעבד הוא לבדו כנגד שבתות שעבד הנכרי לבדו ולחלוק הפירות בשוה ואין זה נוטל שכר שבת אלא שכר ימי החול".
וראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' צ: "ודאי נכון יותר שיכתבו זה בשטר".