יהודי שיש לו 2 אחוז שותפות בעסק של גוי. האם יכול להשאיר את העסק פתוח בשבת? ובאם כן, האם צריך לעשות שטר עם הגוי בענין זה?
תפריט
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
יהודי שיש לו 2 אחוז שותפות בעסק של גוי. האם יכול להשאיר את העסק פתוח בשבת? ובאם כן, האם צריך לעשות שטר עם הגוי בענין זה?
כדי שליהודי לא תהיה בעיה עם כך שהעסק פתוח בשבת, עליו לערוך שטר עם הגוי, בו יכתבו שהשותפות שהיתה ביניהם עד כה בטלה, ומכאן והלאה מתחילה ביניהם שותפות חדשה, בה ליהודי אין שום חלק בעסק ושום אחריות עליו ביום השבת, ובשאר ימי השבוע יש לו שותפות של 2 אחוז בעסק מלבד יום אחד שבו יש לו שותפות של 4 אחוז[1].
[1] ראה שוע"ר סי' רמה ס"ג: "ואם מתחלה בשעה שקבלו השדה התנה הישראל עם הנכרי שביום השבת לא יהיה מוטל כלל על הישראל לעבוד בשדה רק על הנכרי לבדו וביום אחד בחול יהיה מוטל על הישראל לבדו הרי זה מותר, דכיון שהתנה עמו בשעה שקיבל עליו עבודת השדה שלא יהיה מוטל עליו כלל בשבת נמצא שבשבת אין להישראל חלק בשדה כלל אלא כולה מוטלת על הנכרי לבדו בשבת ואין הנכרי עושה כלל בעד הישראל וכולה מוטלת על הישראל לבדו ביום אחד בחול. ולפיכך מותר לו אח"כ לבא עמו בחשבון לחשוב ימי החול שעבד הוא לבדו כנגד שבתות שעבד הנכרי לבדו ולחלוק הפירות בשוה ואין זה נוטל שכר שבת אלא שכר ימי החול".
וראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' צ: "ודאי נכון יותר שיכתבו זה בשטר".