א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
יהודי שיש לו 2 אחוז שותפות בעסק של גוי. האם יכול להשאיר את העסק פתוח בשבת? ובאם כן, האם צריך לעשות שטר עם הגוי בענין זה?
כדי שליהודי לא תהיה בעיה עם כך שהעסק פתוח בשבת, עליו לערוך שטר עם הגוי, בו יכתבו שהשותפות שהיתה ביניהם עד כה בטלה, ומכאן והלאה מתחילה ביניהם שותפות חדשה, בה ליהודי אין שום חלק בעסק ושום אחריות עליו ביום השבת, ובשאר ימי השבוע יש לו שותפות של 2 אחוז בעסק מלבד יום אחד שבו יש לו שותפות של 4 אחוז[1].
[1] ראה שוע"ר סי' רמה ס"ג: "ואם מתחלה בשעה שקבלו השדה התנה הישראל עם הנכרי שביום השבת לא יהיה מוטל כלל על הישראל לעבוד בשדה רק על הנכרי לבדו וביום אחד בחול יהיה מוטל על הישראל לבדו הרי זה מותר, דכיון שהתנה עמו בשעה שקיבל עליו עבודת השדה שלא יהיה מוטל עליו כלל בשבת נמצא שבשבת אין להישראל חלק בשדה כלל אלא כולה מוטלת על הנכרי לבדו בשבת ואין הנכרי עושה כלל בעד הישראל וכולה מוטלת על הישראל לבדו ביום אחד בחול. ולפיכך מותר לו אח"כ לבא עמו בחשבון לחשוב ימי החול שעבד הוא לבדו כנגד שבתות שעבד הנכרי לבדו ולחלוק הפירות בשוה ואין זה נוטל שכר שבת אלא שכר ימי החול".
וראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' צ: "ודאי נכון יותר שיכתבו זה בשטר".
