כשרות העירוב

[1] א. לשון שוע"ר בסי' שסב ס"כ: "ואם עשה גם קנה אחר מכוון תחת העליון מכל מקום יש לשלוף קנה הפסול מפני מראית העין". ואף שבשעת הדחק כשר העירוב גם אם לא ישלוף את עמודי החשמל (שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' נט אות ה, וראה גם שו"ת אבני חפץ לוין סי' כ אות ט שבדיעבד כשר גם אם לא שלף, וידוע  ששעת הדחק דינו כדיעבד כמו שכתב הט"ז בסי' צא ס"ק ב, ובשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קי כתב דשעת הדחק עדיף מדיעבד), מכל מקום היכא דאפשר בענין אחר ברור שאין לעשות כן אלא יעשו עירוב ללא שימוש בחוטי החשמל. [וראה גם פרי מגדים אשל אברהם שם ס"ק כ שמשמע שהיתר זה הוא רק "היכא דאי אפשר בענין אחר", ולהעיר גם מדיוק לשון אדה"ז הנ"ל "ואם עשה כו'"].

ב. חוט החשמל צריך לעבור בדיוק מעל העמוד החדש, והמציאות היא שהרבה פעמים מתוך שהעמוד החדש נמוך בהרבה ביחס לחוט אין מצליחים לכוון להעמידו במדוייק תחת החוט. וגם אם דייקו להעמיד העמוד תחת החוט, לפעמים מחמת הרוח זז החוט אנה ואנה ובאותם רגעים אינו מעל העמוד ואין כאן עירוב (תיקוני עירובין אנגלרד, גליון 55).

ג. בהרבה מקומות חוטי החשמל מתוחים בשיפוע, ואם כי בשיפוע קטן מתיר המשנה ברורה (סי' שסב ס"ק ס), בשיפוע גדול מסתפק רעק"א לאסור (ראה שעה"צ שם ס"ק מו), ולא ברור לנו כמה הוא שיפוע גדול (יש שכתבו 24 מעלות, קונטרס תיקון העיר רייזנר עמ' כג הערה קמו).

ד. לא ברור באחרונים האם די בשני עמודים חדשים בלבד שיעמדו ליד שני עמודי החשמל הקיצונים, ושאר עמודי החשמל שבאמצע לא ייחשבו כמזוזות הפתח אלא כתומכים במשקוף (כן דעת רוב הפוסקים וביניהם שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' טז), או שמא צריך עמוד כשר אצל כל עמוד חשמל (כסתמות לשון אדה"ז והפוסקים, וע"ע בספר פניני הלכה שבת ח"ב עמ' 291).

ה. ע"פ כל הנ"ל כתבנו למעלה שאין לעשות כן לכתחילה.

[2] שוע"ר סי' שסב סי"ט.

[3] ראה הגדרתה בשוע"ר סי' שמה סי"ב.

[4] שוע"ר סי' שסד ס"ד.

[5] שוע"ר שם ס"א-ד.