א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
במקרה של תרומת ביציות או אמהות פונדקאיות האם הצד שמגיע מבחוץ, כלומר התורמת או האם הפונדקאית, חייבות להיות יהודיות כדי שהתינוק יהיה יהודי?
[1] ראה נשמת אברהם אבן העזר סי' א ס"ק ו סעיפים 9-11, שלדעת הגרז"נ גולדברג והגרא"י כלאב לגבי עניינים מסוימים היולדת היא האם ולגבי עניינים אחרים בעלת הביצית היא האם; לדעת שו"ת אבן יקרה ושו"ת ציץ אליעזר והגרי"ש אלישיב היולדת היא האם לכל דבר וענין; ולדעת הגרש"ז אוירבך לא ניתן להכריע בענין זה ולמעשה יש ללכת לחומרא כשני הצדדים.
[2] על דרך שכתב שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מה אות ה: "ותוצרנה על ידי כן בעיות חמורות וקשות בכל שטחי החיים המשפחתיים על גווניהם השונים, ותמלא הארץ זימה ונמצא אח נושא אחותו וכו' (עי' יבמות ד' מ"ב ע"א)".
[3] על פי האמור לעיל – על צד הספק שבעלת הביצית נחשבת האם והרי הוא בן לאמא נכריה.
[4] ראה שו"ת מטה לוי, הורוויץ, ח"ב סי' נה; שו"ת זכר יצחק, רבינוביץ, סי' ב; שו"ת שרידי אש ח"ב סו"ס צו; פסקי דין רבניים ח"א עמ' 379; שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' צט אות יא; שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' קכח אות ו.
[5] ראה אגרות קודש חי"ז עמ' קד (בתרגום חופשי מאידיש): "בנוגע לכותבכם אודות אימוץ ילדה מבית ספר לא יהודי, ולהסתמך על קטן שמגיירים אותו על דעת בית דין, חס ושלום לחשוב אודות דבר שכזה, ואם אצלכם ואצל זוגתכם מוחלט לאמץ ילד, זה צריך להיות דוקא מאבא ואמא יהודיים, ושהילד נולד בכשרות, אשר בהשתדלות הראויה ניתן להשיג זאת".
