תפילת ערבית קודם צאת הכוכבים

א. כתב המחבר (סי' רלג ס"א): "ועכשיו שנהגו להתפלל מנחה עד הלילה אין להתפלל תפילת ערבית קודם שקיעת החמה כו', ובשעת הדחק יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה". כלומר, לכתחילה אין להקדים את תפילת ערבית קודם זמנה, אבל בשעת הדחק מותר להקדים להתפלל ערבית החל מפלג המנחה.

ומבאר המשנה ברורה (סקי"א) שההיתר להתפלל ערבית בשעת הדחק קודם זמנה, היינו "רק אם עכ"פ באותו היום התפלל מנחה קודם פלג, אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה, דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא".

ב. והנה כתב המחבר בריש סי' רל"ה: "זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים כו', ואם הציבור מקדימים לקרות קריאת שמע מבעוד יום יקרא עמהם ק"ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשיגיע זמן קורא קריאת שמע בלא ברכות". מדבריו משמע שהטעם שמותר לאדם להקדים ולהתפלל ערבית מבעוד יום הוא משום שהציבור מקדימין להתפלל, היינו שיותר מאוחר לא ימצא תפילת ערבית בציבור.

וכך כתב המשנה ברורה בשער הציון (סקט"ז): "ואם אין לו עשרה בלילה להתפלל עמהם, נכון להתפלל עם הצבור גם לכתחילה מבעוד יום (דה"ח)". אך הוסיף תנאי בזה: "ונראה דוקא אם בזה היום לא התפלל מנחה אחר פלג המנחה".

כלומר, תפילת ערבית בציבור קודם צאת הכוכבים חשובה יותר מתפילת ערבית ביחיד אחר צאת הכוכבים. אך זהו בתנאי שבאותו יום הקדים והתפלל מנחה קודם פלג המנחה, אבל אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה, לא יתפלל ערבית אלא אחר צאת הכוכבים אף שעל ידי זה יתבטל מתפילה בציבור.

ג. אכן בביאור הלכה (ד"ה ואם הציבור) הביא בשם ספר מעשה רב להגר"א "דמוטב להתפלל ערבית בזמנה ביחיד אם א"א לו לאסוף עשרה בזמן ק"ש, ואף בשבת דעתו שם שיתפלל בזמנה דוקא". כלומר, לדעת הגר"א תפילת ערבית בזמנה גוברת על תפילה בציבור, ודלא כמ"ש בשער הציון בשם דה"ח.

בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' ס) הכריע בין שתי הדעות שהביא המשנה ברורה, ותלה זאת עד כמה מקדימים הציבור להתפלל ערבית: "כשמתפללים בשעה שלעולם אין מתפללין מנחה" – אזי "תפלה בצבור עדיף מלהתפלל אחר כך ביחידות אחר צאת הכוכבים", "אבל אם הוא בזמן שמתפללין לפעמים גם מנחה דהוו תרתי דסתרי" – אזי "טוב להמתין עד אחר צאת הכוכבים אף שלא יהיה בצבור".

ד. הצמח צדק בחידושיו לש"ס (ברכות פ"א אות ב, עמ' 2) כתב: "מי שנוהג לקרות קריאת שמע ולהתפלל ערבית בזמנה ואינו נוהג לעולם להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך כי אם בלילה (מ"א סי' רל"ה סק"ג), אזי אף שנכנס לבית הכנסת כשהצבור מתפללין אינו צריך להתפלל עמהם כי אם לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בזמנה אף שיתפלל ביחיד, אבל מי שנוהג כרבי יהודה שלא להתפלל מנחה רק עד פלג המנחה ומפלג המנחה ולמעלה מתפלל לפעמים ערבית אזי כשנכנס לבית הכנסת ומצא הצבור מתפללים יקרא קריאת שמע בברכותיה עמהם ויתפלל עמהם ויצא ידי חובת קריאת שמע בזמנה בקריאת שמע שעל המטה".

ובקצות השלחן (סי' כז בדי השלחן יב) ביאר בכוונת דבריו, שלדעתו מה שכתוב בשו"ע סי' רל"ה הנ"ל שאם הציבור "מקדימים" להתפלל ערבית "יתפלל עמהם", זהו "רק לנוהג כרבי יהודא שמתפלל תמיד מנחה קודם פלג המנחה ואחר פלג המנחה מתפלל לפעמים ערבית", אבל מי שמקפיד תמיד להתפלל ערבית אחר צאת הכוכבים, יעדיף את תפילת ערבית אחר צאת הכוכבים ביחיד על תפילת ערבית בציבור קודם זמנה.

על פי זה עולה לכאורה שכיוון שמנהג אנ"ש להתפלל תמיד ערבית בזמנה דהיינו אחר צאת הכוכבים (כפי שמעיד קצות השלחן שם ס"ד), לדידן יש להעדיף ערבית אחר צאת הכוכבים ביחיד על פני ערבית בציבור קודם זמנה. וכדעת הגר"א שהזכיר המשנה ברורה.

[בגדר מי ש"אינו נוהג לעולם להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך כי אם בלילה" שכתב הצמח צדק, ביאר הפסקי תשובות (סי' רלה סוף הע' 26) דהיינו "אף אם מקפיד על כך רק בימות החול אף דבליל שבת מתפלל לפני זמנה" (ומציין שכן משמע מדברי אדה"ז בסי' רס"ז ס"ב. וכוונתו למה שכתב שם ש"אף המתפללין ערבית בזמנה בצאת הכוכבים כל ימות החול, יכול הוא להקדים בערב שבת מפלג המנחה"). והיינו שגם הוא צריך להעדיף את ערבית ביחיד אחר צאת הכוכבים על ערבית בציבור קודם זמנה.

ולהעיר מתשובת אדה"ז (שו"ת הרב סו"ס לח): "וגם חלילה לכם להקפיד על מדינות המחמירין כו' וכהאי גוונא מצינו כמה הלכות שנחלקו בהם הפוסקים ראשונים או אחרונים ובדורות שלפנינו נהגו אבות אבותינו כדעת המקילין ובדורות הללו רבו כמו רבו הנוהגים להחמיר, כמו חדש ותפילת ערבית בזמנה וכה"ג טובא". מדבריו נלמד שאין בהקפדה על ערבית בזמנה והעדפתה על ערבית בציבור זלזול במנהג הקדמון להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים, כיון שאין זו חומרא חדשה רק דבר שכתבו הפוסקים, אלא שהקדמונים נהגו להקל ע"פ הדין, ואנו באים להחמיר ע"פ הדין.

וראה גם קובץ תשובות להגריש"א (ח"א סי' כג): "אני מורה ובא להשואלים אותי, כי יש לעשות כל טצדקי לא להתפלל לפני הזמן פה בארצינו הקדושה שהמנהג המקובל בין רוב האשכנזים להתפלל בזמן, וזה בגלל כמה עיקולי ופשורי שיש בזה (אם לא במקרים מיוחדים)". וראה עוד מה שכתב בעניין זה בספר בין השמשות, טוקצינסקי, עמ' ע-עא].

ה. הנוהג על פי הנ"ל ומתפלל ערבית ביחידות בזמנה ולא בציבור קודם זמנה, ראוי שיעשה כמו שכתב המאירי בעניין זה (בית הבחירה, ברכות ב, א ד"ה ואע"פ שפסקנו, בדפ' ירושלים תש"כ עמ' 6): "יש שנוהגים שהם הולכים בבית הכנסת ואין מתפללים שם כלל אלא מכוונים ושומעים ועונים שם קדיש ועומדים ביראה ובלילה מתפללים סדרן בשלמות, וכן נראה עיקר ליחידים". כלומר, למרות שאינו מתפלל עם הציבור, עליו להשתדל להשתתף במניין בכדי לענות 'אמן' ו'ברכו'.

ו. והנה באגרות קודש (חי"ט עמ' ערב) מובא מענה הרבי לר' יצחק (איצ'קה) גנזבורג כיצד ינהג כאשר האפשרות היחידה שלו להתפלל ערבית בציבור היא רק קודם זמנה: "במה שכתב שמתפללים מעריב בעוד היום גדול – כמה טעמים להיתר נמצאים בספרי הפוסקים, ובפרט שבטח אומר אחר כך קריאת שמע בזמנה וכן ספירה".

אכן, ממכתב זה אי אפשר ללמוד הוראה לרבים שניתן לכתחילה לנהוג כדברי המשנה ברורה הנ"ל שעדיפה תפילת ערבית בציבור מבעוד יום על תפילה בזמנה ביחיד. כי כבר ידועים דברי הרבי (מנחם משיב נפשי ח"א עמ' 83): "פשוט שהוראה ליחיד בכל כיוצא בזה, ובפרט במכתב פרטי אליו, אינה הוראה לרבים כלל, כיון שעל פי רוב זהו תלוי בתנאי חיי היחיד, תכונות נפשו, האפשריות שישנן אצלם שכתבם במכתב, ועוד ועוד".

ז. אך מצאנו התייחסות נוספת מהרבי לנושא זה, והוא ביומנו של המזכיר רי"ל גרונר משנת תשכ"ה (תשורה מחתונת משפ' לוין, י"ט אדר א תשס"ה, עמ' 32), וז"ל: "בשעה 6:20 נכנסתי להיכל קדשו, ושאל לזמן תפילת ערבית, אמרתי שקבעו זה לשעה 6:35. כ"ק אד"ש: הלא תענית היום, ולמה 'מאַטערן דעם עולם', יש לשאול אצל הרב שמואל לוויטין ולומר לו שקריאת המגילה צריכה להיות אחרי צאת הכוכבים, אבל ערבית יכולים להתפלל גם לפני זה".

ממקרה זה אכן ניתן ללמוד שלדעת הרבי, בשעת צורך גדול – כגון למנוע טירחא דציבורא במוצאי תענית אסתר (שהמנהג שאין טועמים עד אחר קריאת המגילה שאחר ערבית) – יש מקום להקדים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים. [ולהעיר מספר מעשה מלך (מהדורת תשע"ג, עמ' 319) גבי תענית אסתר, שהרבי "נכנס לתפילת מעריב בזמנה – כבכל מוצאי תענית". ובעדות אחרת (שם עמ' 164) מסופר ש"במוצאי התענית מתפלל מערבי בזמנה (ולפעמים קצת אחרי) ולא בזמן קבוע, ולפעמים אף יוצא לתפילה מוקדם מעט מזמנה (עד כ-25 דקות אחרי השקיעה)". ועיי"ש עוד בהערה].

על פי זה מסתבר שלדעת הרבי גם בשביל להתפלל ערבית בציבור מותר להתפלל קודם צאת הכוכבים, דגם זה צורך גדול הוא – בפרט אצל מי שגר במקום שיש רק מניין אחד לערבית קודם צאת הכוכבים ואם לא יתפלל עמהם יתפלל ערבית לעולם ביחידות. ועל כן בכהאי גוונא רשאי לנהוג כפסק המשנה ברורה הנ"ל להתפלל בציבור קודם צאת הכוכבים – ובלבד שבאותו יום התפלל מנחה קודם פלג המנחה כאמור לעיל.