אם אפשר לשאול את הרב בבקשה, בקשר לגודל התפילין הנהוגות בחב"ד. מתוך רצון להבין.
תרומת איברים – כרטיס אדי
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
שליח שבמקום מגוריו יש מנין לתפילת ערבית רק קודם צאת הכוכבים, האם יתפלל עמהם או שיתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים?
אישה שאין לה פנאי להתפלל את כל התפילה, מה הם הקטעים החשובים ביותר שאותם כדאי לה לומר בזמן העומד לרשותה?
בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
אם אפשר לשאול את הרב בבקשה, בקשר לגודל התפילין הנהוגות בחב"ד. מתוך רצון להבין.
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן[1] כתב שיש לחשוש לדעת הגאונים שתפילין של ראש רוחבם 4 ס"מ על 4 ס"מ. גם באגרת הקודש שבספר התניא[2] כתוב שזהו גודל התפילין, ושם לא חילק בין של ראש לשל יד. וכתב הפרי מגדים[3] על פי דעת רש"י ששיעור-רוחב זה צריך להיות בבתים עצמם (דהיינו הקובייה) ולא רק בתיתורא (הבסיס הרחב). זהו המקור לגודל התפילין הנהוג בחב"ד[4].
[1] סי' לב סס"ג: "והגאונים אמרו שהבתים של ראש צריך להיות אצבעים על אצבעים לכתחילה כו' ויש לחוש לדבריהם".
[2] סי' י ד"ה והנה: "רוב המצות יש להן שיעור כו' והתפילין אצבעים על אצבעים".
[3] סי' לב א"א ס"ק נו: "לרש"י התיתורא מבית, אם כן משמע בתים צריך של ראש ב' אצבעות (גודלים)".
[4] ראה שלחן מנחם ח"א סי' כא.