גוי שבתהליך גיור האם מותר לו להניח תפילין? ומה הדין לתת לו לעשות הגבהת התורה או גלילה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
גוי שבתהליך גיור האם מותר לו להניח תפילין? ומה הדין לתת לו לעשות הגבהת התורה או גלילה?
באופן כללי אין איסור לגוי לעשות מצוות של ישראל, אף שלא נצטוה עליהן[1].
אבל בנוגע לאותן מצוות מסוימות המצריכות קדושה וטהרה כגון ספר תורה ותפילין מצאנו בפוסקים שיש להחמיר ולא לתת לגויים לקיים אותן[2].
את הגבהת וגלילת ספר התורה בבית הכנסת ע"י גוי מסתבר שיש למנוע מטעם נוסף – כי אין זה "כבוד הציבור"[3].
אמנם, כאשר מדובר על גוי בתהליך גיור ורוצה להניח תפילין בתור הכנה להנחתם כראוי לאחר הגיור – הדבר מותר ואף נצרך[4].
[1] ראה רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"י: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה".
[2] רדב"ז על הרמב"ם שם: "ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן". וראה עוד שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' ז.
[3] להעיר משוע"ר סי' רפב ס"ה.
[4] ראה לקוטי שיחות חי"ז ערב פסח עמ' 70 אות ו (ומה שבלקוטי שיחות חל"ה וירא א ס"ה-ו כתב שגר אינו צריך להכשיר עצמו קודם הגיור לקיום המצוות שיתחייב לקיים אחר הגיור, ראה שו"ת השלוחים ח"א סי' סד אות יד שזהו רק מדאורייתא, אבל מדרבנן מחויב בזה, וכמו שכתב בלקוטי שיחות חי"ז שם, עיי"ש) .