גוי שבתהליך גיור האם מותר לו להניח תפילין? ומה הדין לתת לו לעשות הגבהת התורה או גלילה?
דעת הצמח צדק בפאה נכרית
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
גוי שבתהליך גיור האם מותר לו להניח תפילין? ומה הדין לתת לו לעשות הגבהת התורה או גלילה?
באופן כללי אין איסור לגוי לעשות מצוות של ישראל, אף שלא נצטוה עליהן[1].
אבל בנוגע לאותן מצוות מסוימות המצריכות קדושה וטהרה כגון ספר תורה ותפילין מצאנו בפוסקים שיש להחמיר ולא לתת לגויים לקיים אותן[2].
את הגבהת וגלילת ספר התורה בבית הכנסת ע"י גוי מסתבר שיש למנוע מטעם נוסף – כי אין זה "כבוד הציבור"[3].
אמנם, כאשר מדובר על גוי בתהליך גיור ורוצה להניח תפילין בתור הכנה להנחתם כראוי לאחר הגיור – הדבר מותר ואף נצרך[4].
[1] ראה רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"י: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה".
[2] רדב"ז על הרמב"ם שם: "ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן". וראה עוד שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' ז.
[3] להעיר משוע"ר סי' רפב ס"ה.
[4] ראה לקוטי שיחות חי"ז ערב פסח עמ' 70 אות ו (ומה שבלקוטי שיחות חל"ה וירא א ס"ה-ו כתב שגר אינו צריך להכשיר עצמו קודם הגיור לקיום המצוות שיתחייב לקיים אחר הגיור, ראה שו"ת השלוחים ח"א סי' סד אות יד שזהו רק מדאורייתא, אבל מדרבנן מחויב בזה, וכמו שכתב בלקוטי שיחות חי"ז שם, עיי"ש) .