גוי שבתהליך גיור האם מותר לו להניח תפילין? ומה הדין לתת לו לעשות הגבהת התורה או גלילה?
הכר את הגר
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
גוי שבתהליך גיור האם מותר לו להניח תפילין? ומה הדין לתת לו לעשות הגבהת התורה או גלילה?
באופן כללי אין איסור לגוי לעשות מצוות של ישראל, אף שלא נצטוה עליהן[1].
אבל בנוגע לאותן מצוות מסוימות המצריכות קדושה וטהרה כגון ספר תורה ותפילין מצאנו בפוסקים שיש להחמיר ולא לתת לגויים לקיים אותן[2].
את הגבהת וגלילת ספר התורה בבית הכנסת ע"י גוי מסתבר שיש למנוע מטעם נוסף – כי אין זה "כבוד הציבור"[3].
אמנם, כאשר מדובר על גוי בתהליך גיור ורוצה להניח תפילין בתור הכנה להנחתם כראוי לאחר הגיור – הדבר מותר ואף נצרך[4].
[1] ראה רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"י: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה".
[2] רדב"ז על הרמב"ם שם: "ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן". וראה עוד שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' ז.
[3] להעיר משוע"ר סי' רפב ס"ה.
[4] ראה לקוטי שיחות חי"ז ערב פסח עמ' 70 אות ו (ומה שבלקוטי שיחות חל"ה וירא א ס"ה-ו כתב שגר אינו צריך להכשיר עצמו קודם הגיור לקיום המצוות שיתחייב לקיים אחר הגיור, ראה שו"ת השלוחים ח"א סי' סד אות יד שזהו רק מדאורייתא, אבל מדרבנן מחויב בזה, וכמו שכתב בלקוטי שיחות חי"ז שם, עיי"ש) .