א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
האם במצב שלא היה ניתן להסתפר קודם החג, אפשר להקל להסתפר בימים אלה של ספירת העומר, במיוחד באם יש ריבוי שערות שיכול להיות בעיה בהנחת תפילין לחלק מהשיטות. שאלתי מתחלקת ל -3 א. להסתפר בין פסח לל"ג בעומר? ב. ביום הל"ג בעומר – למנהג חב"ד שנמנעים? ג. בין ל"ג בעומר לשבועות?
על פי הלכה אין אבילות בל"ג בעומר ומותר להסתפר[1].
אבל על פי הקבלה אין להסתפר כל ימי הספירה ואפילו בל"ג בעומר, וכך נהג האריז"ל[2].
בחב"ד נהגו בענין זה כהקבלה[3] (ומכל מקום ידוע שהרבי הסתפר בל"ג בעומר כמה פעמים[4]).
בשאר ימי הספירה נמנעים מלהסתפר גם מי שנאנס ולא מצא ספר שיספר אותו בערב חג הפסח[5].
אמנם, מי ששערו נעשה ארוך הרבה מאוד באופן שיש חשש לחציצה בהנחת תפילין של ראש (והוא לא לפני שעברו ג' חודשים מהתספורת האחרונה[6]) או שאינו יכול להדקם ולהניחם כדין על מקומם מחמת ריבוי השיער[7], בוודאי יכול להסתפר לצורך זה[8].
[1] ראה שוע"ר סי' תצג ס"ה.
[2] כף החיים שם אות יג.
[3] אוצר מנהגי חב"ד ניסן-סיון עמ' רפג. וראה היום יום ג' סיון.
[4] אוצר מנהגי חב"ד שם.
[5] ראה פרי מגדים סי' תצג משבצות ס"ק א, וביאור הלכה שם ס"ב ד"ה נוהגים, שהשוו את המנהג לא להסתפר בימי הספירה לאיסור תספורת בחול המועד המבואר בסי' תקלא. וראה סי' תקלא מגן אברהם ס"ק ב: "דלא מוכחא מלתא כ"כ ואפי' לא היה להם אומן מערב יום טוב אסור". מדיוק לשון המגן אברהם ניתן להסיק שאם אם ידוע ומפורסם שלא היה אפשר למצוא ספר משך זמן קודם החג, כגון שבועיים קודם החג, יש למיקל על מה לסמוך להסתפר בחול המועד, והוא הדין בספירת העומר, ויעשה שאלת רב. וראה עוד: כף החיים סי' תצג אות טו ואות מח; שו"ת אור לציון ח"ג פי"ז תשובה ה.
[6] על פי דברי הרמ"א ביו"ד סי' שצ ס"ד.
[7] ראה משנה ברורה סי' כז ס"ק טו.
[8] על פי משנה ברורה סי' תקנא ס"ק עט.
