תליית תמונה בבית הכנסת 2

שאלה:

בענין מה שכתבתם אודות תליית תמונה בבית הכנסת "בנוגע לשאר הכתלים (שבצדדים ומאחורה) מצאנו בפוסקים דיעות לכאן ולכאן, ויש למיקל על מי לסמוך" –

היתה פעם כתבה וראיון בעיתון כפר חב"ד עם הרב אשכנזי ע״ה שסיפר שכשהי׳ ביחידות אצל הרבי, הרבי אמר לו שכדאי שלא יהיו תמונות בשום קיר בבית הכנסת.

תשובה:

ראיון זה מופיע בספר כפר חב"ד ח"א עמ' פד, מתוך שבועון כפר חב"ד גליון 685 עמ' 26.


אמנם, לאחר העיון, שם היה מדובר אודות "ציורים של השבטים" ושל "בעלי החיים המתאימים לכל שבט". והרבי אף הדגיש שאמנם "על פי שו"ע יש היתר לזה מכיון שזה למעלה מקומת איש", מכל מקום דעתו היא "שלא יעשו את ציורי השבטים כפי שהם תכננו לעשות". והטעם, כי "זה מבלבל בתפילה". על כך טען הרב אשכנזי לרבי: "שרוצים לעשות זאת בצדדים", והרבי השיב: "מה שייך צדדים בבית הכנסת, מערב מזרח דרום וצפון – אצל אחד הצד הזה הוא מזרח, אצל השני הוא מערב". ומכל מקום הסיק הרבי: "אפשר לעשות דברים יפים ועדינים עם פרחים וכיוצא בזה, למשל הורדוס צייר את הקיר של בית המקדש כגלי הים".


מדברי הרבי עולה ברור, שכל המניעה לדעתו מעשיית ציורים בקירות בית הכנסת, היא אך ורק מצד הבלבול בתפילה שזה גורם. ולכן הרבי שלל דוקא "ציורים", ולעומת זאת התיר "דברים יפים ועדינים עם פרחים". זאת כנראה מתוך הנחה פשוטה שצורות 'עדינות' לא ימשכו את לב המתפלל להתבונן בהן ולא יבלבלו בתפילה (בשונה מ"ציורים" של השבטים ובעלי חיים שהם יצירות מורכבות ואומנותיות והעין נמשכת להתבונן בהן).


בנידון דידן, כמדומה ששאלת השואל אודות "תמונה" היתה מכוונת (אם כי לא כתב זאת במפורש) לתמונת הרבי, שבכמה בתי כנסיות וישיבות של אנ"ש נוהגים לתלותה בכותל הצדדי או המערבי (וכידוע שבהסתכלות על תמונת פני צדיק יש משום "והיו עיניך רואות את מוריך" והדבר "מוסיף באהבה ויראה"[1]). ועל כן, כאשר מדובר על תמונה רגילה וסטאטית (לאפוקי מסך 'פלזמה' המציג תמונות-מתחלפות או וידיאו), לכאורה אין מקום לחשש של "מבלבל בתפילה", ולא גרע מדברי הרבי הנ"ל ש"אפשר לעשות דברים יפים ועדינים עם פרחים וכיוצא בזה", כפשוט.


לפי זה, השאלה הנותרת בנידוננו אינה אלא האם יש כאן חשש מראית עין של השתחוויה לדמות שבתמונה. ולענין זה יש מקום לחילוק שכתבנו בשם הפוסקים, האם התמונה תלויה במזרח או בשאר צדדים. (ומובן ופשוט שכאן לא שייכת הטענה האמורה שאמר הרבי: "מה שייך צדדים בבית הכנסת כו', אצל אחד הצד הזה הוא מזרח, אצל השני הוא מערב". דזה שייך רק בשאר חלקי התפילה, בהם ישנם שיושבים ועומדים כאשר פניהם פונות למערב ולצפון ולדרום – בהתאם לצורת וסדר השולחנות והספסלים בבית הכנסת. מה שאין כן בהשתחוויות שבתפילה – כולם פונים לצד ארון הקודש בלבד ולא לשאר צדדים. לכן, כאשר התמונה תלויה בשאר צדדים אין חשש זה. לכן כתבנו שבזה יש למיקל על מי לסמוך. ופוק חזי מאי עמא דבר).


וראה עוד התקשרות גליון תתקמט במכתבו של הרב אשכנזי שם. ובספר הרב אשכנזי עמ' 439, שבקשר לשאלה האם למחוק מה שכבר עשו בתקרת בית הכנסת, השיב הרבי: "הנה מה שנעשה נעשה, אך להבא יש להימנע מכיוצא בזה".


מקורות:

[1] ראה ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 193 (בתרגום מאידיש): "לצייר את דמות פני קדשו של הרבי נשמתו עדן (באמצעות תמונה שיש ממנו כו') על דרך והיו עיניך רואות את מוריך כו', שזה עצמו (תואר פני קדשו) מוסיף באהבה ויראה וכו'".