האם מותר לילד ללבוש תחפושת הכוללת בגד המיוחד לילדה כגון שמלה? ומה הדין לתת לילדה ללבוש בגד המיוחד לילד?
תפריט
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
האם מותר לילד ללבוש תחפושת הכוללת בגד המיוחד לילדה כגון שמלה? ומה הדין לתת לילדה ללבוש בגד המיוחד לילד?
איסור "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה" הוא אפילו בפריט אחד של לבוש, כגון אשה שלובשת מגבעת או איש שלובש נעלי אשה, גם אם בשאר הבגדים ניכרת היטב זהותו האמיתית של הלובש[1].
החל מהגיל שמנהג האמהות להקפיד לא להלביש לילד בגד של ילדה ולילדה בגד של ילד, יש להימנע מלהלביש להם בגדים המיוחדים לבני המין השני[2].
ילד או ילדה שלבשו מעצמם בגד המיוחד לבני המין השני, אם כבר הגיעו לגיל שכאשר יאמרו להם שאסור לבן ללבוש בגדים של בת או להיפך הם יבינו מה שאומרים להם, חייב אביהם לגעור בהם ולמונעם מכך מדין חינוך. אבל האמא אינה מחוייבת בזה[3].
לכתחילה גם בתחפושות של פורים יש להקפיד על הנ"ל ולא להלביש ילד בבגד של ילדה או ילדה בבגד של ילד. והמיקל בפורים יש לו על מי לסמוך[4].
[1] שולחן ערוך יורה דעה (סי' קפב ס"ה): "לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע כו' (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא) כו', ולא יעדה איש עדי אשה כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין לובשין אותם הכלים ואין משימין אותו החלי אלא נשים. הגה: ואפילו באחד מן הבגדים אסור, אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה".
[2] שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (סי' שמג ס"ה): "לספות לו איסור בידים אסור לכל אדם מן התורה אפילו אינו בר הבנה כלל".
וראה שו"ת אגרות משה (אה"ע ח"ד סי' סב): "מזמן שמתחילות הנשים להלביש בקפידא לתינוק בגדים אחרים ולתינוקת בגדים אחרים אולי שייך ממילא להתחשב גם מנהגא לצניעות ואף שהן עצמן התינוק והתינוקת אין להן שום הרגשה בזה".
[3] שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (סי' שמג ס"ב-ס"ד): "אביו כיון שהוא מצווה מדברי סופרים לחנך את בנו או בתו אפילו במצוות עשה משהגיעו לחינוך, כל שכן שמחוייב מדברי סופרים לגעור בהם ולהפרישם מלעבור על לא תעשה כו'. החינוך בלא תעשה כו' הוא בכל תינוק שהוא בר הבנה שמבין כשאומרים לו שזה אסור לעשות או לאכול, אבל תינוק שאינו בר הבנה כלל אין אביו מצווה למנעו בעל כרחו כו'. אבל אמו אין מצווה עליו כלל בין במצות עשה בין בלא תעשה".
[4] הרמ"א (סי' תרצו ס"ח) כתב: "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא כו'. וי"א דאסור. אבל המנהג כסברא הראשונה".
אך כבר כתב על זה הט"ז (יו"ד סי' קפב ס"ק ד): "מורי וחמי ז"ל כתב שיש לאסור את זה והביא ראיה ממה שכתב ר"א ממיץ לאסור לעשות כן מפני שמחת חתן או כלה והשומע לאסור תבוא עליו ברכה".
דברי הט"ז הובאו במשנה ברורה (סי' תרצו ס"ק ל), והוסיף: "ואם כל המלבושים של איש רק מלבוש א' של אשה וניכרים הם אפשר שאין למחות בהם [פמ"ג]".
אתר "ואלה המשפטים" בראשות הרב יהודה ליב נחמנסון שליט"א.
שיעורים מרתקים בנושאים מגוונים, תשובות הלכתיות מעניינות ומחכימות.