א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
הורי הכלה נתגרשו בזמנו, ואבי הכלה לא גידל אותה כלל ויש לה כעס רב. היא מתעקשת שלא לכתוב את שמו בכתובתה. אלא רק את שם אמה או כל פתרון אחר. האם אפשרי? ומה הפתרון המוצע?
[1] ראה שו"ת מהר"ם מינץ סי' קט, שו"ת רשב"ץ ח"ג סי' שא, לבוש אה"ע סי' סו, נחלת שבעה סי' ג אות יז.
[2] ראה שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' קלט מהדו"ח עמ' תיב,ב בשם אמרי יושר. בנין אב ח"ד סי' עד עמ' שמ,א. שו"ת מעין אומר ח"ט עמ' רנח. קובץ בירורים שביבי אש סי' פה. וראה גם שו"ת אגרות משה אה"ע סי' צט שאין לכתוב על ילד מאומץ "בן אברהם אבינו" שלא יבואו לטעות בו שהוא גר, הרי שחששו לכבוד וטעות בעניינים אלו.
[3] ראה משפט הכתובה ח"ב פי"ד סל"ו עמ' קנז.
[4] ראה פתחי תשובה אה"ע סי' קכט ס"ק כט. וראה עוד כתובה כהלכתה פ"ו סי"א והערות טו-יז.
[5] ראה כתובה כהלכתה שם.
[6] ראה שו"ע אה"ע סי' קכט ס"ט שכן הדין אפילו לענין גט. וראה רשב"א בתולדות אדם ח"ב סי' יז.
[7] משפט הכתובה ח"ב פי"ד סל"ו עמ' קנז.
[8] כתובה כהלכתה פ"ו סכ"ד.
[9] ראה הגהת דגול מרבבה על שו"ע אה"ע סי' קכט ס"ט שהסתפק האם שם האם מועיל כאשר ישנו אב ידוע.
