שם האב בכתובה

שאלה:

הורי הכלה נתגרשו בזמנו, ואבי הכלה לא גידל אותה כלל ויש לה כעס רב. היא מתעקשת שלא לכתוב את שמו בכתובתה. אלא רק את שם אמה או כל פתרון אחר. האם אפשרי? ומה הפתרון המוצע?

תשובה:


  • לכל לראש יש לנסות להשפיע על אותה כלה לחדול מדרישתה זו. כי: א. על פי הלכה לכתחילה צריך לכתוב בכתובה את שם אביה מולידה[1], ואין זו דרך התורה לערבב ענייני מריבות וסכסוכים משפחתיים בענייני ההלכה. ב. כלה ששם אביה אינו מופיע בכתובתה זהו אות קלון עבורה, כי הדבר מעלה חשד בעיני הרואים שמא אסופית מן השוק היא, או שתוקית שאינה יודעת מיהו אביה, או שמא נולדה חלילה מאב גוי ואמה יהודיה, (שבמקרים אלו על פי הלכה אין כותבים את שם האב בכתובה[2]), וברבות הימים עלול הדבר לגרום הוצאת לעז עליה ועל בניה כאילו יש פגם בייחוסם, וחבל לה לעשות זאת לעצמה במו ידיה.

  • אם לא תקבל את הנ"ל, אפשר להציע לה לחילופין כפשרה ששם האב יופיע בכתובה אבל יסכמו עם מקריא הכתובה שלא יזכיר את שמו בשעה שקורא את הכתובה בקול רם תחת החופה (ועל דרך שיעצו האחרונים במקרה של ילד מאומץ)[3].

  • אם לא תקבל את הנ"ל, אפשר להציע לה לכתוב בכתובה את שם סביה מצד האבא, בנוסח: פלונית בת בנו של פלוני[4].

  • אם גם לזה תסרב, אפשר לכתוב בכתובה את שם אבי אימה[5], בנוסח: פלונית בת בתו של פלוני.

  • בדיעבד, גם אם לא כתבו את שם אביה כלל בכתובה, הכתובה כשרה[6]. ובכה"ג ראוי לדייק ולכתוב גם את שם המשפחה לשם זיהוי[7], בנוסח: פלונית למשפחת וכו'[8].

  • כמו כן בשעת הדחק יש מקום לכתוב את שם אם הכלה[9].

  • ונכפול שוב את דברינו, שלכתחילה לא ראוי לשנות דין ומנהג ישראל בשביל ענייני כבוד של מה בכך. רק במקרה קשה של מי שאינה מוכנה בשום אופן להיכנס לחופה כדת משה וישראל בלאו הכי – יש לנקוט בעצות הנ"ל ועל פי הסדר והדירוג שכתבנו



מקורות:

[1]  ראה שו"ת מהר"ם מינץ סי' קט, שו"ת רשב"ץ ח"ג סי' שא, לבוש אה"ע סי' סו, נחלת שבעה סי' ג אות יז.


[2]  ראה שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' קלט מהדו"ח עמ' תיב,ב בשם אמרי יושר. בנין אב ח"ד סי' עד עמ' שמ,א. שו"ת מעין אומר ח"ט עמ' רנח. קובץ בירורים שביבי אש סי' פה. וראה גם שו"ת אגרות משה אה"ע סי' צט שאין לכתוב על ילד מאומץ "בן אברהם אבינו" שלא יבואו לטעות בו שהוא גר, הרי שחששו לכבוד וטעות בעניינים אלו.


[3]  ראה משפט הכתובה ח"ב פי"ד סל"ו עמ' קנז.


[4]  ראה פתחי תשובה אה"ע סי' קכט ס"ק כט. וראה עוד כתובה כהלכתה פ"ו סי"א והערות טו-יז.


[5]  ראה כתובה כהלכתה שם.


[6]  ראה שו"ע אה"ע סי' קכט ס"ט שכן הדין אפילו לענין גט. וראה רשב"א בתולדות אדם ח"ב סי' יז.


[7]  משפט הכתובה ח"ב פי"ד סל"ו עמ' קנז.


[8]  כתובה כהלכתה פ"ו סכ"ד.


[9]  ראה הגהת דגול מרבבה על שו"ע אה"ע סי' קכט ס"ט שהסתפק האם שם האם מועיל כאשר ישנו אב ידוע.