שכר חזנות וגבאות בהבלעה

שאלה:

אני משמש כחזן ואחראי על בית כנסת בחגים בבית אבות בעיר מגורי ראשון לציון. כדי לקבל את המשכורת עלי לכתוב להם דרישת תשלום על כל חג והסכום בצמוד אליו (הסכום נקבע מראש). שאלתי, האם וכיצד אפשר לעשות זאת באופן שלא יהיה משום שכר שבת? בדרך כלל הפעילות דורשת ממני התארגנות לפני החג, תיאומים, קביעת לו"ז, ופרסום לפני החג. האם זה נחשב כדבר נפרד שאפשר להבליע בו? לדוגמא, בראש השנה הגעתי זמן ניכר לפני להכין הכל שם, ובערב יום כיפור נסעתי מערב היום ושהיתי שם עד מוצאי היום הקדוש כדי לסדר הכל (אשמח אם ניתן לפרט לי את הצורה בה יש לכתוב את הדרישת תשלום).

תשובה:

במקרה זה, למרות שעשית פעולות גם לפני ואחרי החג, מכל מקום, כיון שנדרש ממך לפרט ולהזכיר את ימי החגים שעבורם מגיעה לך משכורת, לא קיים כאן פיתרון ההבלעה[1].


עם זאת, כיון שמדובר בדבר מצוה, מותר לך לקבל את המשכורת, אלא שאין בכסף זה סימן ברכה[2].


מקורות:

[1] שוע"ר סי' שו ס"ח: "אין משתכרין בשבת אפילו בדבר המותר גזרה משום מקח וממכר, כיצד כגון השוכר את הפועל לשמור לו זרעים או דבר אחר ומשלם לו בעד כל יום ויום והוא משמרם גם בשבת שזהו דבר המותר לשמור אפילו פירות המחוברים לא יתן לו שכר בעד יום השבת בפני עצמו ואם נתן לו אסור לו לקבל ממנו כו', ואם שכרו לשבוע או לחדש או לשנה לא ינכה לו כנגד השבתות שלא אסרו אלא ליטול שכר יום השבת בפני עצמו אבל מותר ליטלו בהבלעה עם שאר הימים, ולא יאמר לו תן לי שכר השבת אלא תן לי שכר החדש או שבוע או עשרה ימים וכיוצא בזה בענין שהשבת מובלע בחול".


[2] שם סי"א: "אסור לשכור חזן להתפלל בשבת או יום טוב אף על פי ששכרוהו מבעוד יום שאסור לו ליטול שכר שבת או יום טוב והוא הדין לשכר התוקע בראש השנה ויש מתירין מפני שבמקום מצוה לא גזרו על שכר שבת שאין איסורו אלא משום גזירת שכירות בשבת שהיא עצמה אינה אסורה אלא משום גזרה שמא יכתוב וכן המנהג להקל ומכל מקום לדברי הכל אינו רואה סימן ברכה משכר זה לעולם הואיל והוא שכר השבת אף שהתירוהו לצורך מצוה ואם הוא מושכר לשנה או לחדש או לשבוע שיתפלל גם בחול ומשלמין לו בעד השבתות והחול בבת אחת הרי זה שכר שבת בהבלעה ומותר לדברי הכל".