כשהאישה עובדת ומשתכרת, האם הכסף שייך לה או לבעלה או לשניהם יחד?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
כשהאישה עובדת ומשתכרת, האם הכסף שייך לה או לבעלה או לשניהם יחד?
מבחינה הלכתית הכסף הנכנס מעבודת האישה שייך לבעלה[1]. חוץ ממקרים יוצאים מן הכלל, כגון: אם סיכמה עם בעלה במפורש שהוא לא יפרנס אותה ובמקביל היא לא תיתן לו את משכורתה[2]; אם הבעל בפועל אינו מפרנס אותה[3]; אם היא עובדת מעבר למקובל ומתוך כך אף משתכרת מעבר לשכר המקובל מחמת טרחה ומאמץ[4], התוספת שייכת לה[5].
אך בל נשכח את נוסח שטר התנאים "ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה וישלטו בנכסיהון שוה בשוה וידורו ביניהם באהבה וחיבה", כלומר הדרך הראויה והמומלצת לישראל כשרים היא שהבעל והאשה יהיו שותפים שווים בכסף הנכנס, מבלי להיכנס לדקדוקי ההלכה האמורים לעיל[6].