א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
הבנתי שישנה הלכה שאם ברכתי על מאכל בחדר מסויים ובאמצע האכילה שיניתי מקום, עלי לברך שוב (באם לא מתכוונים בזמן הברכה על שינוי המקום). כאמא לילדים אני משנה מקום בבית לעיתים תכופות וגם בלתי צפויות מראש. האם הדין הזה תקף גם לגביי?
הדין תקף לכולם, אם עברנו מחדר לחדר באמצע אכילה או שתייה (של מאכלים ומשקים שברכתם האחרונה "בורא נפשות"), ומהחדר השני לא ניתן לראות את החדר הראשון, המעבר נחשב 'הפסקה' וצריך לחזור ולברך לפני שממשיכים לאכול ולשתות[1].
כדי להיפטר מברכה נוספת, יש לכוון בשעת הברכה הראשונה שתחול על כל חדרי הבית[2]. יש לציין שגם אם בשעת הברכה לא צפוי מעבר מחדר לחדר, מכל מקום אפשר לכוון כנ"ל והדבר יועיל למקרה ונצטרך לעבור לחדר אחר[3].
מי שרוצה שברכותיו יחולו תמיד על כל חדרי הבית, ונהג בקביעות לכוון על כך בשעת הברכה, יש מקום לומר שמכאן ואילך גם אם אינו מכוון במפורש הרי זה כאילו כיוון, כי "מן הסתם" זוהי כוונתו[4].
[1] סדר ברכת הנהנין פ"ט סי"א-טו.
[2] שם.
[3] על דרך המבואר לעיל שם ס"ה: "טוב ליזהר להיות דעתו על כל מה שיביאו לו". משמע שכוונה מפורשת מועילה גם כאשר המציאות העתידית אינה ידועה ומתוכננת מראש.
[4] ראה דעת תורה סי' תערב ס"ב: "ונראה לפי מה שכתבו האליה רבה ומחצית השקל דבהתנה תחלה לכולי עלמא שרי לכבות אחר חצי שעה, אם כן מי שנהג כן איזה פעמים אין צריך להתנות יותר, דמסתמא הוי כהתנה".
