אני שליח במקום נידח ואין לי אפשרות להשיג ערבות לכל משתתפי בית הכנסת. האם אני יכול לתת להם לחבוט בערבות שלי אחרי שחבטתי בהן, או שאין בחבטות החוזרות שום תועלת?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אני שליח במקום נידח ואין לי אפשרות להשיג ערבות לכל משתתפי בית הכנסת. האם אני יכול לתת להם לחבוט בערבות שלי אחרי שחבטתי בהן, או שאין בחבטות החוזרות שום תועלת?
בשעת הדחק אפשר לקיים את מנהג חיבוט הערבה בהושענא רבה בערבות שכבר חבטו בהן. רק צריך לוודא שהערבות עדיין בכשרותן ולא נפלו רוב העלים. לכן במקרה שלך יש להנחות את המתפללים שכל אחד יחבוט חבטות קלות כך שהעלים לא ינשרו כדי ששאר האנשים יוכלו לחזור ולהשתמש בהן לקיום המנהג.
ראה שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' נ"ח, שפשוט הדבר שמקיימים את מנהג הנביאים בחיבוט ערבה בהושענא רבה גם בערבה שכבר חבטו בה. ורק לכתחילה נהגו הידור וסלסול שכל אחד מייחד לו ערבות בפני עצמו.
פה ניתן להקדיש.
תוכן