א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
יש לי שטר 20 שקל קרוע במקצת מן הצד. נסיתי להשתמש בזה בחניות, והמוכרים סירבו לקחת את זה. השאלה שלי, לפעמים ליד בתי כנסת מוכרים ספרים וליד זה יש קופה, האם אפשר להשים כזה שטר בתוך הקופה ולקנות ספר, כיון שלמיטב ידיעתי בבנק אפשר להחליף את השטר כסף בשטר אחר?
אם בטוח שהבנק אכן יחליף את השטר הקרוע, ובנוסף לכך רוב הסוחרים מקבלים שטר כזה, מותר לקנות בו מבלי לשאול את הסכמת המוכר. אבל אם דרך רוב הסוחרים לא לקבל שטר כזה, אין לתיתו למוכר ללא הסכמתו, כי המוכר רוצה כסף שרוב הסוחרים מקבלים אותו (ולא שיצטרך לטרוח להחליף אותו בבנק)[1]. ועל אחת כמה וכמה אם לא בטוח שהבנק יחליף את השטר, אסור לתת שטר כזה למוכר ללא ידיעתו, משום חשש גזל[2].
[1] ראה שוע"ר הלכות אונאה ס"ט: "שלא אמרו שיעור שתות אלא בסחורה אבל מעות שלהוצאה ניתנו והחסרים אינם יוצאים כל כך אין דרך העולם למחול על חסרונם אלא עד חצי שתות, אבל מחצי שתות ואילך וחצי שתות בכלל דרך העולם להקפיד עליו ויש בו איסור אונאה כו'. אבל בפחות מחצי שתות מותר להוציאה לכתחלה ביפה הואיל ואין בה הפסד כלל למקבלה שגם הוא יוציאנה ביפה כו'. וכל מי שאינו רוצה לקבל מטבע שנחסר פחות מחצי שתות אינו אלא נפש הרעה. והוא שיוצא בהוצאה על ידי הדחק אבל אם אינו יוצא אפילו על ידי הדחק אסור להוציאה ביפה אפילו חסר מעט".
[2] ספר הפליאה מו, א: "באיזה כח יכנוס הספק לקחת ספק גזל". שו"ת מהרש"ם ח"א סי' קנא: "וגם ספק גזל אסור כדאיתא בב"ק (צ"ט) מנעך מספק גזל".
