האם מותר להשתמש בג'ל אלכוהול (אלכוג'ל) בפסח?
הכר את הגר
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
האם מותר להשתמש בג'ל אלכוהול (אלכוג'ל) בפסח?
אלכוג'ל לחיטוי הידיים אינו צריך כשרות לפסח[1].
[1] האלכוג'ל אינו ראוי למאכל כלב, ועל כן גם אם מקורו מדגן מותר לקיימו בפסח (שוע"ר סי' תמב סל"ב).
ואף שיש אומרים שבאיסורי אכילה סיכה ואפילו רחיצה דינה כשתייה (ראה בית יוסף יו"ד סי' קכג בשם הרשב"א), ולכתחילה נכון לחוש לדעה זו (ראה ביאור הלכה סוף סימן שכו), והרי המתכוון לשתות חמץ שאינו ראוי למאכל כלב נחשב כשותה חמץ מדברי סופרים (שוע"ר סי' תמב סל"ב), ואם כן לכאורה יש לחוש לכך גם בשפשוף הידיים בנוזל העשוי מחמץ אף שאינו ראוי למאכל כלב (ראה בית מאיר סי' תסד סוס"ח שגם בדבר שהוא רק "דומיא דאכילה" אמרינן "אחשביה", ולפי זה הוא בסיכה ורחיצה אף שהיא רק דומיא דשתייה)?
מכל מקום, כיון שהשימוש באלכוג'ל אינו לשם רחיצה של תענוג אלא לשם רפואה ומניעת צער (נטרול חיידקים ונגיפים), בכהאי גוונא לא אמרינן סיכה ורחיצה כשתייה (ראה ספר התרומה סי' רלח, סמ"ג ל"ת סה, ומרדכי שבת רמז שלח. ומדברי הרמ"א ואדה"ז באו"ח סי' שכו ס"י משמע שסוברים כדבריהם – ראה ביאור הגר"א שם).
כמו כן אין לחוש כלל שמא יגעו הידיים המרוחות באלכוג'ל במאכל של פסח, כי בוודאי יהיה במאכל רוב נגד מיעוט האלכוג'ל שנתערב בו, וכיון שאין לו כל כוונה באכילת האלכוג'ל שנתערב באוכל, אין בכך שום איסור (ראה שוע"ר סי' תמב סל"ג).
תוכן