האם מותר להשתמש בג'ל אלכוהול (אלכוג'ל) בפסח?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר להשתמש בג'ל אלכוהול (אלכוג'ל) בפסח?
אלכוג'ל לחיטוי הידיים אינו צריך כשרות לפסח[1].
[1] האלכוג'ל אינו ראוי למאכל כלב, ועל כן גם אם מקורו מדגן מותר לקיימו בפסח (שוע"ר סי' תמב סל"ב).
ואף שיש אומרים שבאיסורי אכילה סיכה ואפילו רחיצה דינה כשתייה (ראה בית יוסף יו"ד סי' קכג בשם הרשב"א), ולכתחילה נכון לחוש לדעה זו (ראה ביאור הלכה סוף סימן שכו), והרי המתכוון לשתות חמץ שאינו ראוי למאכל כלב נחשב כשותה חמץ מדברי סופרים (שוע"ר סי' תמב סל"ב), ואם כן לכאורה יש לחוש לכך גם בשפשוף הידיים בנוזל העשוי מחמץ אף שאינו ראוי למאכל כלב (ראה בית מאיר סי' תסד סוס"ח שגם בדבר שהוא רק "דומיא דאכילה" אמרינן "אחשביה", ולפי זה הוא בסיכה ורחיצה אף שהיא רק דומיא דשתייה)?
מכל מקום, כיון שהשימוש באלכוג'ל אינו לשם רחיצה של תענוג אלא לשם רפואה ומניעת צער (נטרול חיידקים ונגיפים), בכהאי גוונא לא אמרינן סיכה ורחיצה כשתייה (ראה ספר התרומה סי' רלח, סמ"ג ל"ת סה, ומרדכי שבת רמז שלח. ומדברי הרמ"א ואדה"ז באו"ח סי' שכו ס"י משמע שסוברים כדבריהם – ראה ביאור הגר"א שם).
כמו כן אין לחוש כלל שמא יגעו הידיים המרוחות באלכוג'ל במאכל של פסח, כי בוודאי יהיה במאכל רוב נגד מיעוט האלכוג'ל שנתערב בו, וכיון שאין לו כל כוונה באכילת האלכוג'ל שנתערב באוכל, אין בכך שום איסור (ראה שוע"ר סי' תמב סל"ג).