שטר הלוואה דיגיטלי

שאלה:

שטר הלוואה דיגיטלי – פתרון ממוחשב למילוי 'שטר הלוואה' דרך המחשב. ישנם ב' אפשרויות לחתימה על שטר זה א. חתימה ידנית (ע"י תוכנת צייר) ב. חתימה דיגיטלית.  בחתימה ידנית – יש תוכנות המאפשרות לזייף ולערוך בקלות תמונות ובמקרה של הקובץ הלוואה שלנו – להדביק חתימה של מישהו ממקום אחר או להחליף פרטים או סכומים. בחתימה דיגיטלית – כל תוכנה שתנסה לערוך את הקובץ הדיגיטלי תאפס ותמחק את החתימות הדיגטליות שנחתמו – אולי האקר ברמה גבוהה יוכל לפרוץ קובץ שכזה.  – הטופס הדיגטלי מקובל בעולם לחתימת חוזים וכדומה דרך האינטרנט. – אם האקר ברמה מאוד גבוהה ינסה לפרוץ קובץ כזה אפשרי בהחלט שהוא יצליח. – אם מישהו יפרוץ למחשב של המלווה או אחר בדרך כלשהיא אפשרי שהוא יוכל לחתום כביכול בשמו על טופס דיגיטלי אלא אם כן יש לו קוד על המחשב וכדומה. – אם יקחו את הטופס הדיגיטלי וידפיסו אותו או יערכו בפוטושופ יהיה אפשר לשנות פרטים כל האמינות של הקובץ היא כשהוא מוצג על המחשב בתור קובץ ממוחשב. שאלתי, האם שטר זה יכול להוות כפתרון לכתחילה כמו שטר הנכתב בכתב יד?

תשובה:

שטר חוב דיגיטלי שניתן לזייפו בקלות, אין לו תוקף של שטר חוב[1].


שטר חוב דיגיטלי המוגן מפני זיופים, יש לו תוקף של שטר, כיון שכך מקובל על פי החוק[2].


[וכיון שלא ניתן "להחזיר" את השטר ללווה בפירעון, יש להכין "שובר" שעליו יחתום המלוה ללווה בעת הפירעון כאסמכתא לפירעון[3]].


מקורות:

[1] שו"ע חו"מ סי' מב ס"א: "אין כותבין שטר חוב על דבר שיכול להזדייף, ואם כתבו עליו פסול אפילו לגבות בו לאלתר".


[2] דאף לדעת הסמ"ע סי' מה ס"ק ו שחתימת העדים על השטר צריכה להיות בדרך "כתב", ולכן "לצייר בשרטוט צורת חתימת העדים על הנייר שחותמין בו העדים ושהעדים ימלאו השרטוטין דיו, אף בגט אסור, דהו"ל כתב על גבי כתב" (וראה תומים שם ס"ק ד שחלק עליו וכתב: "בשטרות וכי כתב בעינן, הא לא צריך סהדי אלא לשקרא, ואם כן מה נפ"מ אי קרוי כתב או לא, סוף כל סוף עדים מעידים על גוף הענין"), וראה גם שו"ת יבוא הלוי אה"ע סי' ב, שחתימת עדים ע"י "גושפנקא" בדרך "חק תוכות" לא מהני, "כי כתב הנעשית מאליה על ידי חק תוכות שמשחיר בדיו תוך האות וסביבותיה ונשארה האות מנייר חלק לא חשיב כתב ואינו מועיל בעד חתימה", והרי גם כתיבה דיגיטלית איננה "כתב", מכל מקום, כיון שחוק המדינה קובע ששטר דיגיטלי הינו בר תוקף, חל על זה דין שטר גם על פי הלכה, וכמו שנפסק בשו"ע שם סי' מה ס"ה: "מקום שנהגו שהסופר חותם על פי העד, שכותב: פלוני בר פלוני חתם במסירת קולמוס, או שכתוב בו: פלוני בר פלוני צוה לחתום, אם קבלו בני העיר עליהם לעשות עדותו כעדות העד, כשר. ואם לא קבלו עליהם, אינו כלום". ובנידון דידן, כיון שהחוק נותן לשטר זה תוקף, הרי זה כקבלו עליהם בני העיר.


[3] שו"ע שם סי' נד ס"ב: "הבא לפרוע חובו, ואמר המלוה אבד לי השטר, אין הלוה יכול לומר לא אפרע לך עד שתחזיר לי שטרי, אלא ה"ז יכתוב לו שובר, ויפרע לו כל חובו".