א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
איזה דברים פוסלים את הרצועה מבחינת צבע, היינו כל קילוף? או האם יש נקודה פה ושם, או פס דק לכל הרוחב? כמו"כ האם קילופים בסוף הרצועה גם מעכב?
בענין שחרות רצועות התפילין, שהיא כידוע הלכה למשה מסיני, מעיקר הדין די בכך שהמראה הכללי שחור למראית העין[1]. לכן, נקודות קטנטנות או פסים דקיקים של קילופים אינם פוסלים[2]. אבל יש ענין (למצוה בעלמא) שיהיה שחור לחלוטין[3].
לענין סוף הרצועה שמעבר לשיעור אורכה המוכרח על פי דין, הסתפקו הפוסקים האם גם שם צריך להקפיד על שחרות הרצועה מן הדין, או שההקפדה שם אינה אלא למצוה ונוי בעלמא[4]. ובספק דאורייתא יש להחמיר.
[1] ביאור הלכה סימן לג ד"ה הרצועות: "מדינא כל שחל עליו שם שחור סגי ליה".
[2] הגרש"ז אוירבך בהליכות שלמה תפילה פ"ד סכ"ח.
[3] ביאור הלכה שם בשם ברוך שאמר: "כשיתייבש קצת אז ישחירו פעם שנית וכן פעם שלישית עד שיהיה העור שחור לכל הצורך ממש כעורב ונ"ל דזהו רק למצוה בעלמא".
[4] דעת קדושים שם ס"ג: "מה דלהדי קשר ש"י אולי קיל בו בהשחרות, ורק גוף הרצועה בשוה משיוצאת מהקציצה עד שיעור שעד אצבע כו' רק בכך צ"ל שחרות כו' וצלע"ע בהנ"ל". ביאור הלכה שם: "מסתפקנא אם מה"ת די בכל אחד עד כדי שיעורו והשאר הוא למצוה ולנוי בעלמא או דילמא כיון דהיא מחוברת כולה כחדא צריכה להיות כולה שחור".
