מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
איזה דברים פוסלים את הרצועה מבחינת צבע, היינו כל קילוף? או האם יש נקודה פה ושם, או פס דק לכל הרוחב? כמו"כ האם קילופים בסוף הרצועה גם מעכב?
בענין שחרות רצועות התפילין, שהיא כידוע הלכה למשה מסיני, מעיקר הדין די בכך שהמראה הכללי שחור למראית העין[1]. לכן, נקודות קטנטנות או פסים דקיקים של קילופים אינם פוסלים[2]. אבל יש ענין (למצוה בעלמא) שיהיה שחור לחלוטין[3].
לענין סוף הרצועה שמעבר לשיעור אורכה המוכרח על פי דין, הסתפקו הפוסקים האם גם שם צריך להקפיד על שחרות הרצועה מן הדין, או שההקפדה שם אינה אלא למצוה ונוי בעלמא[4]. ובספק דאורייתא יש להחמיר.
[1] ביאור הלכה סימן לג ד"ה הרצועות: "מדינא כל שחל עליו שם שחור סגי ליה".
[2] הגרש"ז אוירבך בהליכות שלמה תפילה פ"ד סכ"ח.
[3] ביאור הלכה שם בשם ברוך שאמר: "כשיתייבש קצת אז ישחירו פעם שנית וכן פעם שלישית עד שיהיה העור שחור לכל הצורך ממש כעורב ונ"ל דזהו רק למצוה בעלמא".
[4] דעת קדושים שם ס"ג: "מה דלהדי קשר ש"י אולי קיל בו בהשחרות, ורק גוף הרצועה בשוה משיוצאת מהקציצה עד שיעור שעד אצבע כו' רק בכך צ"ל שחרות כו' וצלע"ע בהנ"ל". ביאור הלכה שם: "מסתפקנא אם מה"ת די בכל אחד עד כדי שיעורו והשאר הוא למצוה ולנוי בעלמא או דילמא כיון דהיא מחוברת כולה כחדא צריכה להיות כולה שחור".
