א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
אצלי יש בעיה עם ריכוז, כל שנה אני עומד ליד הבעל קורא של המגילה אך כל פעם בשלב מסויים הדעת שלי מוסחת, אני ממשיך לשמוע טוב את הבעל קורא אך המחשבות שלי בורחות למקום אחר לכמה דקות עד שאני תופס את עצמי, האם אני צריך להשלים מחומש, או זה ששמעתי מבלי להקשיב נחשב לי ויצאתי ידי חובה?
אם שמעת את כל תיבות הקריאה, גם אם לא היית מרוכז בתוכן הדברים, יצאת ידי חובה[1].
[1] ראה שוע"ר סי' קפה ס"ב: "בהלל ובמגילה שאין בהם אלא מצות קריאה לעכב כמו בקריאת שמע מפסוק ראשון ואילך יכול הוא ג"כ לברך על קריאה זו אף שאינו מבין בלשון הקודש כמו שעם הארץ שיודע לקרות בתורה עולה ומברך עליה בציבור אף על פי שאינו מבין קריאתו ואפילו בזמן הזה שהעולה הוא אינו קורא בעצמו".
וראה מגן אברהם סי' תרצ ס"ק טו שהביא מדברי הרשב"א שהוכיח מההלכה האמורה ("דנשים וע"ה יוצאין באשורית") שאין צריך "לכוין בכל תיבה ותיבה בשמיעתו".
וראה לבושי שרד שם, שאף שכתב שגם עם הארץ שאינו יודע פירוש המילות צריך להיות "מטה אזנו להקורא ואינו חושב מחשבות אחרות", מכל מקום רק "אם ודאי לו שלא שמע תיבה אחת לא יצא", משמע שאם ברור לו ששמע כל התיבות יצא אף שחשב מחשבות אחרות.
