מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
'קרקרים' מקמח תפו"א כשרים לפסח (ללא חשש קטניות וללא חשש שרויה בהכשר מהודר) שלאחרונה עלו על המדפים, אשר במראה ובטעם ממש כמו מצות, האם נחשבים כמצה לעניין מניעת אכילה שלושים יום קודם הפסח?
בטעם המניעה מלאכול מצות זמן מה לפני הפסח, נאמרו כמה הסברים. הסבר אחד, כדי שיהיה ניכר בליל פסח שאכילת המצה היא לשם מצוה[1]. הסבר שני, כדי לאכול את המצה של מצוה "לתיאבון" ותהיה "חביבה" עלינו[2]. הסבר שלישי, כי מרגע שמתחילים ההכנות לחג הפסח אין לאכול מצה של רשות אלא להמתין לזמן המצוה[3].
לפי ההסבר הראשון מובן שהמניעה הנ"ל חלה על כל דבר שטעמו ומראהו כשל מצה ממש, גם אם מבחינה הלכתית אינו ראוי לצאת בו ידי חובת מצה בליל פסח. ולפי ההסבר השני מובן שמניעה זו חלה אפילו על דבר שטעמו בלבד כשל מצה ממש (אף אם במראהו אינו דומה למצה)[4].
[1] רמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ו הי"ב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח כדי שיהיה הכר לאכילתה בערב".
[2] בעל הלכות גדולות סי' יא ריש פרק כל שעה: "ואסיר למיכל מצה מבעוד יום כו' כדי שיהא חביב עליו, משל לארוס שבא על ארוסתו בבית חמיו". מאירי פסחים יג, א: "אכילת מצה בכל היום מכוער הדבר שמשום תיאבון נאמרה וכל שמלא כרסו ממנה פרח תיאבונו". ובלקוטי מהרי"ח פרק 'הנהגת חודש ניסן' בסופו כתב שמטעם זה יש שנהגו להימנע מאכילתה גם קודם ערב פסח: "יש שאין אוכלין מצה מראש חודש ניסן כדי שיאכלו מצה לתאבון כו', והוא על דרך דאמרינן סוף פרק ג' דנדה מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה כדי שתהא חביבה על בעלה".
[3] שו"ת אגרות משה או"ח סי' קנה: "לטעם הב' שהאיסור בארוסה הוא דוקא מחמת שכבר קנויה לו אסרו קודם שנעשה עליו חיוב מצות העונה, הוא ממש איסור מצה בערב פסח ענין אחד ודמיון ממש לארוסה, שגם במצה אסרו להתחיל באכילה דרשות קודם שנעשה עליו חיוב מצות אכילת מצה, וא"כ אפשר לאסור גם קודם חצות, שאף שליכא עדיין דיני פסח ממש, מ"מ כיון שכבר הוא זמן ההכנה לפסח שייך לאסור, ובעצם היה שייך לאסור לפ"ז גם משלשים יום קוה"פ משעה שמתחילין לדרוש בהלכות הפסח שאז עליו להזהר בצרכי הפסח". ויתכן שלסברא זו התכוון הרבי באגרות קודש ח"ח עמ' שיט: "בימים אלו שמתחילים כבר ענין המצה כו' שלכן יש להזהר מאכילת מצה ל' יום לפני הפסח".
[4] כן עולה מדברי המהרש"א בחידושי הלכות לפסחים צט, ב: "והוא הדין דמצי לאוקמא בבציקות של גוים דאינו יוצא בה י"ח כו', ויש לחלק, דמצה עשירה לאו טעם מצת מצוה היא ושרי, משא"כ בצקות של גויים דטעם מצה היא". וכן כתב בספר מצות מצוה פי"ב סעיפים מה-מו.
