קריאת מגילה עם טעמים

[1] שו"ע סי' תרצא ס"ט: "מגילה שהיא נקודה כו' אינה נפסלת בכך". ובמשנה ברורה שם ס"ק כה: "מותר לכתוב גם הטעמים במגילה ולברך עליה דלא גרע מניקוד".

[2] ראה מגן אברהם שם ס"ק י: "ש"ץ שאינו בקי בנגינה בע"פ ואין שם מי שיודע להקרות לש"ץ מותר לכתוב הטעמים במגיל' דלא גרע מניקוד". ובפרי מגדים שם: "וניקוד הטעמים בשליח ציבור שאין בקי הוה כדיעבד, אבל לכתחלה אין לנקוד". ובערוך השולחן שם סי"ד כתב: "ויש מי שמתיר לכתוב הטעמים במגילה כשאינו בקי לקרותה בטעמיה ולענ"ד מוטב לקרותה בלא טעמים מלכתוב הטעמים במגילה".

[3] ראה שערי אפרים שער ו סנ"ח: "ואין להעמיד אחר שיקרא לפניו מתוך החומש, ומכל מקום אם אין רוצים לקרות בלא טעמים על כל פנים יש ליזהר שיקרא בלחש שלא יהיה נשמע רק לאזני הקורא". ובפתחי שערים שם: "שנקל יותר להשמיע לאזני הקורא הניקוד בלחש מלהשמיעו הטעמים בלחש וצריך לתת לב להשמיע המלות בניגונם וטעמם לאזני הקורא מתוך המגילה ועל ידי זה אין דעתו מכוונת יפה לשמוע קריאת הקורא מתוך המגילה".

[4] אשל אברהם (בוטשאטש) סימן קמב ס"ב: "בהחלט יכול לעיין בספר הנדפס עם נקודות וטעמים ולקרות אח"כ מתוך הספר תורה הק', והיינו בכל פיסקא ופיסקא שבפסוק, ואם אין מי שמראה בספר תורה הק' על כל תיבה ותיבה אי אפשר מבלי שיצאו כמה תיבות מפה הקורא קודם ראותו אותם בספר תורה הק', מחמת מהירות מצד טרחא דצבורא. ונראה דשייך גם בזה תוך כדי דיבור כדיבור דמי וכיון שמביט תוך כדי דיבור בתוך הספר התורה הקדושה אין חשש". ועיין עוד: שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' יט. הליכות שלמה לגרש"ז אוירבך תפילה פי"ב סי"ח. שו"ת משנה הלכות ח"ז סי' יט.