א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
מה המנהג לפועל בקריאת התורה בשבת פ' החודש שנה זו כשמוציאים ג' ספרי תורה. הקדיש אומרים אחרי הקריאה השניה, דהיינו לאחרי ז' הקרואים. כמה ספרי תורה מונחים על השולחן ואיזה?
בכל שבת שמוציאים שלושה ספרי תורה, כגון שבת פרשת החודש שחל בה ראש חודש ניסן, למנהגנו שאומרים קדיש רק פעם אחת – בסיום הקריאה בספר השני שבו משלימים את מנין השבעה קרואים – יש להניח אז גם את הספר השלישי על הבימה, אבל את הספר הראשון לא נהגו להניח אז על הבימה[1].
[1] מגן אברהם סי' קמז ס"ק יב: "ונראה לי דביום שיש ג' ספרי תורה יניחו שלשתן על השלחן בשעת הקדיש, דהא יש מקומות שאומרים על כל אחת קדיש כמ"ש הרד"א ואם כן לדידן צריך לומר קדיש על שלשתן, ולא נהגו כן". וכן כתב הפרי מגדים שם: "שלש ספרי תורה אומרים קדיש אחר השניה, ואין מניחין ראשונה על השולחן". ובמשנה ברורה שם ס"ק כז: "וביום שיש ג' ס"ת כגון ר"ח טבת שחל בשבת וכה"ג אזי אחר שגמרו בראשונה מניחין השניה ואין אומרים קדיש רק מגביה הראשונה וגוללין וכו' וכנ"ל ואחר גמר קריאת השניה מניחין השלישית אצלה שהיא לצורך מפטיר וא"צ להניח הראשונה רק אומר חצי קדיש על שני ס"ת אלו ומגביה השניה ופושטין השלישית וקורין לעולה למפטיר [שערי אפרים וש"א]".
