מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
מה המנהג לפועל בקריאת התורה בשבת פ' החודש שנה זו כשמוציאים ג' ספרי תורה. הקדיש אומרים אחרי הקריאה השניה, דהיינו לאחרי ז' הקרואים. כמה ספרי תורה מונחים על השולחן ואיזה?
בכל שבת שמוציאים שלושה ספרי תורה, כגון שבת פרשת החודש שחל בה ראש חודש ניסן, למנהגנו שאומרים קדיש רק פעם אחת – בסיום הקריאה בספר השני שבו משלימים את מנין השבעה קרואים – יש להניח אז גם את הספר השלישי על הבימה, אבל את הספר הראשון לא נהגו להניח אז על הבימה[1].
[1] מגן אברהם סי' קמז ס"ק יב: "ונראה לי דביום שיש ג' ספרי תורה יניחו שלשתן על השלחן בשעת הקדיש, דהא יש מקומות שאומרים על כל אחת קדיש כמ"ש הרד"א ואם כן לדידן צריך לומר קדיש על שלשתן, ולא נהגו כן". וכן כתב הפרי מגדים שם: "שלש ספרי תורה אומרים קדיש אחר השניה, ואין מניחין ראשונה על השולחן". ובמשנה ברורה שם ס"ק כז: "וביום שיש ג' ס"ת כגון ר"ח טבת שחל בשבת וכה"ג אזי אחר שגמרו בראשונה מניחין השניה ואין אומרים קדיש רק מגביה הראשונה וגוללין וכו' וכנ"ל ואחר גמר קריאת השניה מניחין השלישית אצלה שהיא לצורך מפטיר וא"צ להניח הראשונה רק אומר חצי קדיש על שני ס"ת אלו ומגביה השניה ופושטין השלישית וקורין לעולה למפטיר [שערי אפרים וש"א]".
