כשעושים מניין לקריאה בתורה של מנחה של שבת אחרי התפילה, האם אומרים קדיש אחרי הקריאה?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
כשעושים מניין לקריאה בתורה של מנחה של שבת אחרי התפילה, האם אומרים קדיש אחרי הקריאה?
[1] קצות השלחן סי' צא בדי השלחן ס"ק ד: "ואם התפללו בלא ספר תורה ואח"כ בא להם ס"ת וקוראין בו, מסתבר פשוט שצריכין לומר חצי קדיש אחר הקריאה קודם שמגביהין הס"ת, דהחצי קדיש שקודם התפלה קאי גם אקריאה, אבל בלא זה צריכין לומר קדיש על הקריאה עצמה".
[2] שערי אפרים שער ז סל"ח: "יאמרו קדיש אחר הקריאה". ובפתחי שערים שם: "דהקדיש שייך על הקריאה כו' דאין לך קריאת פסוקים שאין מקדישין אחר כך".
[3] שוע"ר סי' רצב ס"ד: "אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שאומרים קודם תפלה בלחש שאף שנוהגים לומר יהללו מכל מקום פסוק אחד הוא ואינו חשוב הפסק ואסור לומר ב' קדישים זה אחר זה בלא הפסק פסוקים בינתיים". וראה ספר המנהגים חב"ד עמ' 34.
פה ניתן להקדיש.
תוכן