מה דעת הרבנים של בית ההוראה לגבי דין קינוח על פי המהדו"ב של אדה"ז? איך מבינים את מסקנת המהדו"ב?
והאם ניתן להקל כאשר אשה קינחה אחרי מ"ר והקינוח לא היה מכוון בדיוק כנגד פתח אותו מקום, אלא גם עבר שם וגם עבר מסביב בכל האיזור כדי לקנח ולנגב. האם אפשר לומר בזה שתלינן דמעלמא אתי?