קינוח לפי המהדורא בתרא

שאלה:

מה דעת הרבנים של בית ההוראה לגבי דין קינוח על פי המהדו"ב של אדה"ז? איך מבינים את מסקנת המהדו"ב?

והאם ניתן להקל כאשר אשה קינחה אחרי מ"ר והקינוח לא היה מכוון בדיוק כנגד פתח אותו מקום, אלא גם עבר שם וגם עבר מסביב בכל האיזור כדי לקנח ולנגב. האם אפשר לומר בזה שתלינן דמעלמא אתי?

תשובה:

יש[1] שהבינו בדברי אדה"ז[2] שלמסקנתו קינוח אינו ככתם. ויש[3] שהבינו שלמסקנתו גם בקינוח אפשר להקל ככתם.


למעשה, כל שהקינוח היה חיצוני בלבד, יש להקל שדינו ככתם. אך אם היה קצת פנימי, כלומר שנכנס קצת באותו מקום (כגון גודל חצי פרק של קצה האצבע), יש להחמיר בו כעד בדיקה.


מקורות:

[1] טהרה כהלכה ח"א פ"ב סי"ב והערה 35.


[2] שוע"ר יו"ד סי' קפג במהדורא בתרא.


[3] שיעורי הלכה למעשה, הרב שלום בער לוין, ח"ב סי' כא.