קידוש לבנה בחודש ניסן

אכן ראוי לומר את ברכת הלבנה של חודש ניסן בכוונה מיוחדת ובהתעוררות שמחה יתירה, מכמה סיבות –

א. בספר ויגד יעקב[1] באזהרות לחודש ניסן[2] כתב: "יברך ברכת הלבנה בכוונה והתעוררות נוסף על הנהוג, כי כנסת ישראל יש לה הרמת ראש בחודש הזה, מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. ועוד, כי בניסן הוא כמעט חדוש העולם בצמחים ובעלי חיים. גם יודה לה' כי טוב שהצילו מצנים פחים ותחלואי הזמן ביום הקרח הנורא. ושמענו משמו של כהן גדול נאמן שמואל בביתו של הרב חיד"א זיע"א שהרב ז"ל היה שש ושמח בברכת הלבנה של חדש זה כבמזמוטי חתן וכלה".

ב. בגמרא סנהדרין[3] אמר רבי יוחנן "כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה" ולמד זאת מן הפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים" שנאמר בראש חודש ניסן[4].

ג. מלכות דוד נמשלה ללבנה כמו שנאמר "כסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם" שלכן אומרים בנוסח קידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים"[5], וראש חודש ניסן הוא ראש השנה למלכי ישראל[6] שעיקרם מלכי בית דוד כמבואר ברמב"ם[7].

ד. בברכת הלבנה אומרים על בני ישראל "שהם עתידין להתחדש כמותה" בגאולה העתידה, והרי "בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל"[8].

ה. בנוסח קידוש לבנה אומרים הפסוק "וביקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם", וידועה שיחת הרבי שנאמרה בתאריך ב' ניסן[9] אודות הכרזת "יחי המלך" ו"עד מתי" שתוכנם – "שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר – כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא כו' שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא".