קידושין לאיטרת

[1] קונטרס אחרון סי' כז סוס"ג.

[2] ומכל מקום לגופו של ענין, בכלה איטרת יד יש להורות שתקבל הטבעת באצבעה השמאלית בלבד, ואין צורך לתת פעמיים. ראה נחלת שבעה סי' יב מחודשים אות ב, שהטעם שכלה מקבלת הטבעת באצבעה הימנית הוא כי יד ימין היא "היותר עסקנית". לפי זה איטרת יד שהיד היותר עסקנית אצלה היא יד שמאל, בה צריכה לקבל הטבעת. וכן כתבו בקובץ פעמי יעקב פא-פג עמ' רמו-רמח. ואדרבה, משום מראית העין לכתחילה יש להימנע מנתינת הטבעת פעמיים בפרהסיא, וכמו שכתב הכנסת הגדולה אה"ע סי' לא הגהות הטור אות ה: "כל מקום שאין צורך לקדשה פעם אחרת, אין לומר שיקדשנה פעם אחרת על צד היותר טוב, דנפיק מיניה חורבא מפני הרואין שחוזר ומקדש ואתו למיטעי בעלמא במקדש קדושין כה"ג, שיאמרו דלא הוו קדושין. הרש"ך ח"ב סימן ע"ו". ובנידון דידן, מאחר שגם אם קידש אשה ימנית ביד שמאלה או אשה איטרת ביד ימינה הרי היא מקודשת, וכמבואר בספר חיים ושלום ח"ב סי' יט "דמן הדין כל משום שהיא בגופה וברשותה שנתן הוא לשם קידושין והיא קבלתו לשם קידושין הרי זו מקודשת", עדיף לא לתת פעמיים בפרהסיא, מפני הרואים. וכמו שכתב בספר חיים ושלום שם. וראה עוד ספר דיני איטר פכ"ד ס"ז. ומכל מקום אם נתנו פעמיים אין בכך שום פסול, וכמבואר בפנים.