א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
אנחנו נוסעים לחו"ל וישנים במלון לא יהודי (שיש בקרבתו מסעדה מהדרין של בית חב"ד), האם אפשר להשתמש בקומקום שנמצא בחדר במלון?
יש מקום לחשוש שבעבר עירו מקומקום זה בעודו רותח על כוס או בקבוק-תינוק עם חלב לא כשר, והאדים של החלב נבלעו בקומקום הרותח[1].
[1] ראה פרי מגדים יו"ד סי' צב משבצות זהב ס"ק כט: "ואם הזיעה עולה לעליונה והקדירה עליונה חמה, אף שאין יד סולדת בו בזיעה, אסור". שם סי' צג שפתי דעת ס"ק ד: "קדירה מסולקת מהאש ושמוהו כיסוי חולב כו', אם היד סולדת בה בזיעה שניהם אסורים, וכל זה שכיסוי צונן הא כיסוי רותח מאש אף שאין יד סולדת בה בזיעה". הגהות רבי עקיבא איגר שם סי' צב ס"ק ח: "ואם אין היד סולדת בזיעה מותר, אם לא שהקדירה רותחת בפני עצמה".
בנוסף לכך, כתבו כמה פוסקים ש"אדם חשוב" צריך להימנע מבישולי עכו"ם גם בדבר שנאכל חי (כגון מים) – ראה כף החיים סי' קיג ס"ק יב: "ואדם חשוב צריך להחמיר בבישול גויים אף בדבר שנאכל כמו שהוא חי כו' – מהריק"ש בהגהות על הש"ע, וכן כתב הש"ך לקמן סי' קנ"ב סק"ב כו', וכן משמע מדברי האר"י ז"ל כו' דיש להחמיר". וראה ספר יראת ה' אוצרו עמ' 76 שאדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ואף חיזק את החסיד הנודע 'ר' איצ'ה דער מתמיד' להקפיד על כך.
וראה שו"ע יו"ד סי' קיג סט"ז: "כלים שבשל בהם העובד כוכבים לפנינו דברים שיש בהם משום בישולי עובדי כוכבים, צריכים הכשר".
