אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
יהודי המתארח במלון שיש בו גם דיירים גויים, האם רשאי בשבת לטלטל בפרוזדורי המלון?
הקונה פירות וירקות מחנות עם תעודת כשרות, האם יש הידור להפריש מהם תרומות ומעשרות?
האם יכול אדם להגיד קדיש על גוי? נפק"מ לעניין גר שאביו נפטר. וכן לגבי יהודי שעולה למקומות שנספו בשואה ויש שם גם קברי אומות העולם.
[1] שו"ת זקן אהרן וואלקין ח"ב יו"ד סי' פז. וכתב שכדאי שלא יעשה כן הגר על אביו שמת אלא לפרקים כדי שלא יהיה בולט שעושה כן מחמת אבילות אביו ויבואו אחרים לידי גיחוך וליצנות. הובאו דבריו בשו"ת ממעמקים ח"ג סי' ח. ובשו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ס. וראה עוד שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' מג.
[2] שו"ת וישב הים, הלל, ח"ג סי' לח. בשו"ת באהלה של תורה ח"א יו"ד סי' ס כתב שהתועלת בקדיש היא רק לגוי שניתן להגדיר אותו כאחד מחסידי אומות העולם שיש להם חלק לעולם הבא. ועיין עוד שו"ת ויאמר שמואל סי' פג.
[3] בספר חסידים סי' תשצ כתב ש"נכרי שעשה טובות ליהודים יכולים לבקש להקב"ה שיקל בדינו".
