מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
אני רוצה לקבוע עיתים לתורה. כרגע אני לומד בזמנים שמתפנים. האם זה יחשב שאני קובע עיתים במקרה ואלמד עשר דקות תורה לפני שאני עולה לישון? שעת השינה שלי משתנה כל לילה.
חיוב קביעות עתים לתורה למי שזקוק לעסוק לפרנסתו (ואינו יכול לקיים והגית בו יומם ולילה כפשוטו[1]) היינו ללמוד תורה בקביעות פעמיים בכל יום פעם בבוקר ופעם בערב[2]. זמן הלימוד יהיה בשעה קבועה[3], או בצמוד למעשה שעושים אותו בלאו הכי בקביעות (אפילו אינו בשעה קבועה)[4]. וידועים דברי אדה"ז שעל פי דרך החסידות צריכה הקביעות להיות לא רק בזמן אלא קביעות בנפש[5].
[1] שוע"ר סי' קנו ס"א: "לא אמרו קביעת עתים לתורה אלא במי שצריך לעסוק בדרך ארץ להחיות נפשו ונפשות ביתו, אבל מי שא"צ לכך או שמתפרנס משל אחרים חייב לקיים והגית בו יומם ולילה כמשמעו".
[2] שוע"ר סי' קנה ס"א: "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה כו' ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו עת לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה כו', וקביעות העת צריך שיהיה קבועה ותקועה בענין שלא יעבירנו אף אם הוא סבר להרויח הרבה".
[3] כף החיים שם ס"ק יג: "וכתב הרמ"ע שיקבע עת קבוע ולא יחליף היום בשעה א' ולמחר בשעה אחרת".
[4] שוע"ר שם: "ועת זו שביום מצוה מן המובחר לקבוע אותה מיד אחר התפלה". והרי סיום התפילה אינו בשעה שווה בכל הימים (ב' וה', ר"ח, שבת וכו').
[5] לקוטי דיבורים (בלה"ק) ח"א עמ' 10.
