א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
אני רוצה לקבוע עיתים לתורה. כרגע אני לומד בזמנים שמתפנים. האם זה יחשב שאני קובע עיתים במקרה ואלמד עשר דקות תורה לפני שאני עולה לישון? שעת השינה שלי משתנה כל לילה.
חיוב קביעות עתים לתורה למי שזקוק לעסוק לפרנסתו (ואינו יכול לקיים והגית בו יומם ולילה כפשוטו[1]) היינו ללמוד תורה בקביעות פעמיים בכל יום פעם בבוקר ופעם בערב[2]. זמן הלימוד יהיה בשעה קבועה[3], או בצמוד למעשה שעושים אותו בלאו הכי בקביעות (אפילו אינו בשעה קבועה)[4]. וידועים דברי אדה"ז שעל פי דרך החסידות צריכה הקביעות להיות לא רק בזמן אלא קביעות בנפש[5].
[1] שוע"ר סי' קנו ס"א: "לא אמרו קביעת עתים לתורה אלא במי שצריך לעסוק בדרך ארץ להחיות נפשו ונפשות ביתו, אבל מי שא"צ לכך או שמתפרנס משל אחרים חייב לקיים והגית בו יומם ולילה כמשמעו".
[2] שוע"ר סי' קנה ס"א: "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה כו' ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו עת לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה כו', וקביעות העת צריך שיהיה קבועה ותקועה בענין שלא יעבירנו אף אם הוא סבר להרויח הרבה".
[3] כף החיים שם ס"ק יג: "וכתב הרמ"ע שיקבע עת קבוע ולא יחליף היום בשעה א' ולמחר בשעה אחרת".
[4] שוע"ר שם: "ועת זו שביום מצוה מן המובחר לקבוע אותה מיד אחר התפלה". והרי סיום התפילה אינו בשעה שווה בכל הימים (ב' וה', ר"ח, שבת וכו').
[5] לקוטי דיבורים (בלה"ק) ח"א עמ' 10.
