השנה תש"פ בגלל מחלת הקורונה, מה הדין בנוגע לצום שבעה עשר בתמוז. האם יש קולות שלא לצום כלל, והאם זה לכל אדם או רק לאנשים חלשים וכדומה.
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
השנה תש"פ בגלל מחלת הקורונה, מה הדין בנוגע לצום שבעה עשר בתמוז. האם יש קולות שלא לצום כלל, והאם זה לכל אדם או רק לאנשים חלשים וכדומה.
אנשים בריאים, ואין להם תסמינים של קורונה כלל, וגם אינם בבידוד, יצומו כרגיל[1].
מי שנמצא בבידוד כי יודע שהיה במגע קרוב עם חולה קורונה וקיים חשש סביר שנדבק ממנו, אף אם אין לו תסמינים של המחלה, או לחילופין מי שיש לו תסמינים המזוהים עם קורונה אף אם חש בטוב, יאכל וישתה לשיעורים[2].
חולה קורונה מאומת, או מי שיש לו חום מעל 38 מעלות, יאכל וישתה כרגיל[3].
פה ניתן להקדיש.
תוכן