אם הפרשיות של יד ירדו בתיתורא מה הדין? זה היה כשר?
הכר את הגר
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
אם הפרשיות של יד ירדו בתיתורא מה הדין? זה היה כשר?
לכתחילה גם בתפילין של יד נזהרים שיהיו הפרשיות בתוך הקציצה (הריבוע העליון) ולא יבלטו לתיתורא (תחתית התפילין). אבל בשעת הדחק יש למיקל להכשיר תפילין אלו על מי לסמוך[1].
[1] בשל"ה מסכת חולין פרק נר מצוה (בהוצאת יד רמה אות לז) כתב: "ארבע פרשיות של תפילין של ראש צריכין להיות מונחים בארבעה בתים. על כן נראה לי שיש למחות באלו העושין הפרשיות גדולות במאוד באופן שהפרשיות אינן מונחים כולם בבתים, רק מקצת הפרשיות הם תוך התיתורא שעושין התיתורא גבוה מאד, רק יזהרו שהפרשיות יהיו כולם תוך הבית".
שו"ת אמרי אברהם או"ח ז בסופו: "דהשל"ה הקדוש לכתחילה החמיר שיהיו הפרשיות בתוך הבתים כדמשמע בפרטות לשון הטור, אבל בדיעבד או בשעת הדחק אין כל ספק שיוצאין בתפלין כאלו כיון דכל הדבר חידוש שלא מצינו בשום פוסק שיקפיד על זה בדיעבד. ואם אפילו אם נחמיר בתפלין של ראש, אבל בתפלין של יד בודאי שאין להחמיר בזה בשעת הדחק". עוד דעות שונות נאמרו בזה ונקבצו בספר פסקי תשובות סי' לב אות ע. עיי"ש.