האם יש מניעה מאיזה צד שהוא, הלכה, קבלה, הידור, קדושה, שלא לקיים 'עונה' בליל היארצייט של אחד מהורי בני הזוג? והאם יש בזה חילוק בין הורי האיש להורי האישה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם יש מניעה מאיזה צד שהוא, הלכה, קבלה, הידור, קדושה, שלא לקיים 'עונה' בליל היארצייט של אחד מהורי בני הזוג? והאם יש בזה חילוק בין הורי האיש להורי האישה?
לא מצאנו בפוסקים חומרא כזו, ואין להמציא חומרות מדעתנו[1].
[1] ראה ספר מועד כל חי על דיני יארצייט, סי' יב, מכתב מבנו של המהרש"ק, רבי אברהם בנימין קלוגר: "ואם דברים שבצנעה נוהג בליל היאהרצייט, לא נמצא ולא נשמע כזה בשום פוסק, ואין לגבב חומרות".
פה ניתן להקדיש.
תוכן