מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
אני ספרדיה, נשואה ההולכת במטפחת. בשנים האחרונות התפתח אצלי קושי נפשי (ההולך ומתגבר) ללכת במטפחת מבחינת הנראות החיצונית, ומזמן כבר שאני חושבת לעבור לפאה רק שאני לא מצליחה להשיג היתר מרב ספרדי. אשמח לתשובה עזרה והכוונה אני מאוד רוצה ללכת עם פאה אך לא מסוגלת כיוון שעדיין לא שוכנעתי שזה מותר לי (בעלי נוהג לפי מנהגי הספרדים)?
אישה כשרה עושה רצון בעלה[1]. לכן, שבעלה ישאל את רבותיו, ותעשה כרצונו.
[1] תנא דבי אליהו רבא פרשה י: "ומה נשתנה אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה? אמרו, אשה כשירה הייתה ועושה רצון בעלה הייתה, מיכן אמרו אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה".
וראה שו"ע אה"ע סי' עה ס"א: "כל הישוב הוא ארצות, כגון ארץ כנען וארץ מצרים וארץ תימן, שמי שהוא מארץ מהארצות ונשא אשה בארץ אחרת, כופין אותה ויוצאה עמו לארצו, או תצא בלא כתובה ובלא תוספת, שעל מנת כן נשאה, אף על פי שלא פירש".
על פי זה כתב בספר עיר הקודש והמקדש להרב טוקצינסקי ח"ג עמ' שלו: "שהאשה היא המחויבת להתנהג בדיני ומנהגי בעלה כו', כי האשה נגררת אחר בעלה בישיבה ובדירה ועליה לצאת ולגור בארצו כו', וכן נגררת אחר מנהגיו".
וראה שו"ת אגרות משה ח"א או"ח סי' קנח: "דהאשה צריכה להתנהג כמנהג הבעל בין לחומרא בין לקולא".
