עלייה לתורה של גר בן גר

[1] גבי בן מאומץ כתב הרמ"א (חו"מ סי' מב סט"ו): "מי שמגדל יתום בתוך ביתו, וכתב עליו בשטר בני, או היתום כתב על המגדלו אבי או אמי, לא מקרי מזויף, וכשר, הואיל וגדלוהו, ראוי לכתוב כך" (ומקורו מתשובת מיימוני ספר משפטים סי' מח).

והחתם סופר (שו"ת, אבה"ע ח"א סי' עו ד"ה הנה הראשון) כתב שאפשר לסמוך על דברי הרמ"א הללו גם בכדי להעלותו לתורה בשם המגדלו, וז"ל: "תחלה נאמר, מה שהרעיש מעלתו על שחתם עצמו עלה לס"ת בשם אברהם בן אליה, שזה מעשה אשר לא יעשה כן, ולא נשמע כמוהו וכו', לכאורה לא ידעתי כל הרעש הזה, הלא כתב בתשובת מיימוני, שבסוף ספר משפטים סי' מה וששאלתם כו'", דהיינו שאפילו מי שידוע שם אביו, יכול לעלות לתורה לכתחילה בשם אביו המאמצו.

ובשו"ת באר שרים (הנ"ל אות ג) הוסיף: "ומעתה, מדוע לא נחשוש שבאם יגיע היתום הנ"ל לגט שיצא חורבא מהך שטר שהיה כשר ואושר בבית דין, שיכתבו פלוני בן פלוני והוא לאו בנו, אלא על כרחך כדבר האליה רבה הנ"ל שבגט סמכינן על חקירות הבי"ד שיחקרו שמו ושם אביו ויגיעו לאמת, וה"ה לענ"ד גם בקריאה לס"ת דינא הכי שיש לסמוך על דברי הרמ"א הנ"ל".

[וראה עוד: שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"ד סי' כו, ב; קובץ הלכות בדיני העולה לתורה, שרייבר, עמ' לב; פסקי תשובות, סי' קלט ד; שו"ת אבן פנה, נשר, ח"ב סי' ט].