א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
א) לדעת אדמוה"ז שיש איסור דאורייתא בהכנה מיו"ט לשבת אא"כ יש מצב שיבואו אורחים, מה הדין בקפסולות בישיבות (בעקבות נגיף הקורונה) שאסור להם להכניס אורחים?
ב) אם יש כמה קפסולות בישיבה האם כל אחת צריכה עירוב בפני עצמה או כיוון שמקבלים ממטבח אחד מספיק אחד? [כשהם מחממים אוכל לבד וכן מדליקים נרות שבת לבד]
[1] פשוט, דלא אישתמיט שצריך שתהיה לאורחים אפשרות לאכול בתוך רשותו דווקא.
[2] ראה שוע"ר סי' תקכז ס"ז וסכ"ח וסכ"ט שגם בשביל הדלקת נרות חובה לעשות עירוב תבשילין. וראה מגן אברהם שם ס"ק יח שמדבריו עולה שגם בעירוב תבשילין הנעשה לצורך הדלקת נרות בלבד צריך לברך. וכן נראה מסתמות דברי אדה"ז שם. ודלא כמאמר מרדכי שם ס"ק יח. וכן העלה בדעת אדה"ז בקונטרס 'בדין האתרוג של מע"ש וחלה', להרב יצחק רייטפארט, עמ' לד.
