א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
א) כאשר מייצרים עמוד לעירוב האם יש עדיפות כיצד יראה החלק הקטן שאליו קושרים את החוט שנמצא בראש העמוד? בעמודים הנפוצים יש שני סוגים – בצורת האות v או חלק אחד קטן כזה l.
ב) ישנה מחלוקת אם חומרת עומד מרובה על הפרוץ צריכה להתקיים בכל רוח בפני עצמו או בכללות ההיקף. – שאלתי מה פוסקים לשיטת חב"ד בענין זה.
מאידך מהמשנה ברורה (סי' שסא ס"ק ח ובשעה"צ שם סקי"ד) משמע שלא מצרפים את העומד שבשתי הרוחות השלימות למחיצה שברוח השלישית אלא מודדים את ה"עומד מרובה" בכל רוח בפני עצמה. וכן כתב החזון איש (או"ח סי' ע סק"ז וסי' עה ס"ק ג-ה).
למעשה בוודאי שיש לנהוג כדברי המשנה ברורה שהוא הפוסק האחרון.
ולהעיר משו"ת צמח צדק (או"ח מהדו"ח סי' צה) שכתב בתוך דבריו בזה"ל "כיון שיש לו ד' מחיצות ובכל אחת עומד מרובה כפלי כפלים על הפרוץ, לא גרע מפסי ביראות". גם מתוך דבריו משמע שהצריך שבכל צד יהיה מרובה עומד על הפרוץ ולא הסתפק בהיקף המרובה על הפרוץ.
