סעודת שידוכים בין המצרים

[1] רמ"א סי' תקנא ס"ב: "ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב". משנה ברורה שם ס"ק יט: "אבל באירוסין אין נוהגין להחמיר ואפילו סעודת אירוסין מותר לעשות". ובשער הציון שם ס"ק כו הוסיף: "דסעודת שדוכין הוי מצוה כמו סעודת ארוסין". מגן אברהם שם ס"ק י: "ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך". וראה פרי מגדים שם ש"כלי זמר" הם בכלל איסור "ריקודין ומחולות".

[2] שו"ע שם: "מר"ח עד התענית כו' ואין עושין סעודת אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר". מגן אברהם שם ס"ק י: "מותר לעשות שדוכין ומכל מקום נראה לי דאסור לעשות סעודה ואפילו בלא רקודין ומחולות כו' ונראה לי דאפילו בשבת אסור לעשות כו', מיהו מה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים לא מקרי סעודה".