סעודת ראש חודש לאבל

[1] רמ"א יו"ד סי' שצא ס"א: "והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה, וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה. אבל בסעודת נישואין יש להחמיר, כן נראה לי". ואין ללמוד מדברי הש"ך שם סי' רמו ס"ק כז שבסעודת מצוה כגון סיום מסכת "אפילו אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם". דמדברי הפרי מגדים סי' תמד משבצות זהב ס"ק ט עולה שהש"ך דיבר מעיקר הדין אבל "לפי המנהג אסור תוך י"ב חודש בשום סעודה שבעולם, היינו כל סעודת מצוה".

[2] מנחת שמואל מועד קטן כב, ב: "נשאלתי אם מותר לאבל אחר אביו לאחר ל' ובתוך י"ב חודש להשתתף בסעודת מלוה מלכה הנערך בבית פרטי כו'. והנה לכאורה משמע מרמ"א סי' שצא ס"ב שאסור מצד המנהג כו'. אולם לאחר העיון בראשונים ואחרונים נראה שיש להתיר על פי תנאים מיוחדים לאבל אחר שלשים לאביו ולאמו, והעיקר בזה אם הכוונה למצוה של סעודת מלוה מלכא, או שזהו רק שמחת מריעות שקבעו אותה לזה הזמן כו'. מסקנא דמילתא, דמותר לאבל לאחר ל' בתוך י"ב חודש לאביו או לאמו להשתתף בסעודת מלוה מלכא אם עיקר המכוון לשם מצוה, אבל שלא יהיו שם כלי זמר וריקודים או הוללות, והייתי מציע גם כן לנדב צדקה להחזקת התורה שזה ודאי מצוה גדולה, וגם לדרוש בדברי תורה ויהא בזה זכות לכל המשתתפים".

[3] שו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קפ: "ואם אסור להכנס לבית המשתה תוך ל' או תוך י"ב חודש דאביו ואמו בשבת, כתבתי בחבורי דכל סעודה של שמחה כמו דחתן וכלה בז' ימי משתה, ודאי אין חילוק בין שבת לחול כו'. אלא מיהא בסעודה שאין בו שמחה כל כך, כמו של שבוע הבן שעושין בליל שבת לזכר הנולד, או אפילו דברית מילה, יש להקל בשבת כו'. וכן לסעודה שעושין בשבת כשהיולדת עומדת והולכת לבית הכנסת. וכל זה אף לדברי חומר המנהג, שזכר בהגה דש"ע (ס"ב) שלא לאכול בשום סעודה כל יב"ח חוץ לביתו, היינו דווקא בחול בלבד".