אח של אבי נפטר היום, ואני מוזמן למסיבת ברית מילה שתתקיים למחרת. האם מותר לי ללכת?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אח של אבי נפטר היום, ואני מוזמן למסיבת ברית מילה שתתקיים למחרת. האם מותר לי ללכת?
בקהילה שלא ידוע שנהגו להחמיר בזה, יש להקל ולהתיר[1].
[1] רמ"א יו"ד סי' שעד ס"ו: "נהגו שכל קרובי המת, הפסולין לו לעדות, מראין קצת אבילות בעצמן כל שבוע הראשונה, דהיינו עד אחר שבת הראשון, שאינן רוחצים ואין משנים קצת בגדיהם כמו בשאר שבת". ש"ך שם ס"ק ז: "וכתב הב"ח דכל שכן דאסור לילך לסעודת מצוה כגון ברית מילה עד מוצאי שבת". אבל הש"ך מסיים: "ומכל מקום נראה דהולכים בדברים אלו אחר המנהג". וכתב בשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' קז: "כל ימי גודלתי בין חכמים, גדולים חקרי לב, מעולם לא ראיתי ולא שמעתי שקרובים פסולי עדות ינהגו אפי' קצת אבילות כו', עיי' בס' ערוך השלחן (חיו"ד סי' שע"ד סעי' ט"ז) שאחר שהעתיק דברי הרמ"א כלשונו כ', ויש שאין נזהרים בזה ויש שכתבו מנהגים אחרים בזה, והיכי דנהוג נהוג והיכי דלא נהוג לא נהוג כי מדינא אין כאן שום עיקר ובסתמא ינהגו כרבינו הרמ"א שאחריו אנו הולכים עכ"ל הרי דמנהג זה רפוי ויש שאין נזהרים בו ואינו נהוג, וכאמור אני לא ראיתי ולא שמעתי נוהגין כן ועכ"פ אינני זוכר שהיו נוהגין כן". וראה גם ספר פני ברוך, גולדברג, עמ' קו הערה כו, בשם הגרצ"פ פראנק, "שאין נוהגים כן".