סכום הכתובה בזיווג שני

שאלה:

פנה אלי יהודי שהיה גרוש ונישא בזיווג שני לגרושה, בחופה וקידושין, אבל אינם רשומים כנשואים ברבנות. כעת לאחר 3 שנים הם מעוניינים להתגרש, והאישה בשאלתה כמה דמי כתובה הוא ייתן לה? הכתובה בחופה הייתה כתובה אשכנזית רגילה ונכתב בה רק מאה זוז כדין. הוא הגיע עם 2 ילדים בן ובת והיא הגיע עם ילד אחד. לפני שנה וחצי הביאה האישה לביתם את בתה הנשואה עם תינוק. הוא שילם על כל הריהוט החדש ועוד כשנישאו. בהוצאות הבית היו אמורים להתחלק ולפועל טוען הוא שהוא הוציא הרבה מעבר לנדרש ונכנס לחובות גדולים בהלוואה מהבנק. יש לו דירה במקום אחר שחילקה לשתיים ומשכיר, וזה כל מקור פרנסתו מאחר שמצבו הבריאותי לא מאפשר לו לעבוד.
ובכן, השאלה למעשה היא: 1. כמה דמי כתובה מגיע לה על פי הלכה? 2. האם היא יכולה לתבוע ממנה שימכור את דירתו כדי לשלם לה? 3. לאן ולמי אפשר לכוון אותם כדי להסדיר את הכל כנדרש.

תשובה:

ראשית חשוב להבהיר שנישואין ללא רישום ברבנות אסורים!!! וגורמים להרבות ממזרים בעולם ח"ו. וכבר צווחו על כך הקדמונים (שכאשר האישה אינה נשואה רשמית יכולה להשתחרר מבעלה ללא גט ולהינשא שוב). והבא לקמן הוא רק על מקרה בדיעבד מה יעשו כעת.


סכום 'מאה זוז' שחייב בעל לאשתו שנישאת לו בעודה גרושה, עולה 481 גרם כסף נקי (לדעת הרמ"א, וכ-61 גרם כסף נקי לדעת המחבר)[1].


בנוסף, בכתובה אשכנזית מתחייב הבעל לאשתו עוד 'מאה זקוקים כסף צרוף', שהם 1923 גרם כסף[2].


מחיר גרם כסף כולל מע"מ נכון להיום (המחיר משתנה כל יום) הוא: כ-2.30 ש"ח.


על פי זה הסכומים שעליו לשלם הם:


מאה זוז כתובה: 1,107 ש"ח (לרמ"א ו-141 ש"ח למחבר).


תוספת מאה זקוקים כסף: 4,423 ש"ח.


על פי הלכה, כל נכסיו של הבעל משועבדים לתשלום סכום הכתובה לאשתו[3].


לסידור הגט וכו' ניתן לפנות לבית הדין של בד"ץ העדה החרדית או של הרב ניסים קרליץ.


מקורות:

[1] הגר"ח נאה בשיעורי תורה סי' ג אות מד עמ' רצה. וראה שו"ע אה"ע סי' סו ס"ו שלדעת המחבר שיעור הזוזים בכסף הוא כשמינית משיעור הרמ"א.


[2] שיעורי תורה שם עמ' רצו.


[3] ראה שו"ע אה"ע סי' ק. וכך נכתב במפורש בשטר הכתובה: "אחריות שטר כתובתא דא נדוניא דן ותוספתא דא קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא".