הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אני משגיח כשרות במטבח כשר באונברסיטה בארה״ב. בשר ודגים וכל מיני מוצרים כשרים קונים מעסק יהודי בעיר אחרת. העסק שולח את המוצרים ע״י נהג משאית גוי. לפעמים ארגז בשר או דגים לא נארז עם שני סימנים. לפעמים זה בגלל שכחה מבעל העסק ולפעמים ניתק סימן אחד ע״י טלטול הנסיעה. האם אסור לקבל את הבשר או הדגים במצב שאין לנו שני סימנים? באם בעל העסק מעיד שהוא מכיר את החבילות, האם זה יספיק? או מחוייבים לסרב את המשלוח?
בדיעבד מותר לקבל את המשלוח ואין לחשוש להחלפה[1].
[1] שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קיח סעיף א: "יין ובשר וחתיכת דג שאין בו סימן שהפקיד או שלח ביד עובד כוכבים, צריך שני חותמות". ובהגהת הרמ"א: "יש אומרים דלא בעינן ב' חותמות רק בישראל חשוד, אבל בעובד כוכבים, הכל שרי על ידי חותם אחד (טור והפוסקים בשם ר"ת). ובדיעבד יש לסמוך על זה (ארוך כלל כ"ג והגהות מיימוני ותוספות)".
וראה עוד שם סעיף י במחבר: "ואם אינו נהנה בחליפין, מותר בכל ענין, דלא חיישינן שמא החליף להכשילו, כיון שאין לו הנאה בדבר".
וראה עוד שו"ת שבט הקהתי ח"ג סי' רכח בשם הגרש"ז אוירבאך: "ואין צריך לחשוש כלל שמא יחליף בשר כשר בנבילה, והוסיף, גם משום דירא הנהג שיפטרו אותו אם יתפשו אותו שמחליף הבשר".
