סודיות רפואית

שאלה:

  1. מהי עמדת ההלכה בנושא חסיון/סודיות רפואית באופן כללי? 2. האם מותר לרב לחשוף פרטים שנמסרו לו תחת תנאים מסוימים? אם כן, מהם התנאים? 3. האם חשיפת פרטים רפואים ללא הסכמת החולה כאשר יש בבירור תועלת בעצם החשיפה, לכל גורם שהוא, (כולל משרת הרב) יכול להחשב כשופך דמים (ח"ו) ו/או בבחינת לשון הרע/השמצה/הכפשה/או כל ענין אחר לפי דיני המשפט בערכאות המדינה או שישנם סייגים, אם כן, האם אפשר לפרט? לכאן ולכאן בבקשה. 4. האם צריך או יש עניין להחתים רב על סודיות רפואית  כדי לא להכנס לדילמה? 5. במקרה חמור, של הפרת חסיון סודיות רפואית, מה אפשר ו/או ניתן לעשות? בכללית על פי דיני תורה ובפרטית כאשר רב/סמכות תורנית אחרת הוא מקור הבעיה? חן חן.

תשובה:

1-3. הפרת סודיות רפואית עשויה להיות כרוכה בכמה איסורים: רכילות, לשון הרע, הוצאת שם רע ועוד. עם זאת, ישנם מצבים שונים שבהם מותר לחשוף מידע רפואי חסוי, כגון לצורך הצלת אחרים מנזק. לקבלת מידע מקיף ומפורט בנושא רחב זה, כדאי לעיין בערך 'סודיות רפואית' אשר באנציקלופדיה הלכתית רפואית[1].



  1. כל יהודי באשר הוא מושבע ועומד מהר סיני לקיים את כל המצוות ולא לעבור איסורים. עם זאת מובן שאם רוצים ניתן גם להחתים אותו על כך בתור תזכורת ותוספת זירוז[2].

  2. בכל דין ודברים שבין שני צדדים יש לפנות לדין תורה, כפשוט



מקורות:

[1] במהדורת תשס"ו ח"ה עמ' 691 ואילך.


[2] על דרך דברי הרמב"ם בהלכות שבועות פי"א ה"ג: "ומותר לאדם להשבע על המצוה לעשותה כדי לזרז את עצמו ואף על פי שהוא מושבע עליה מהר סיני שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך".