א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
ישנם אתרים כגון אמזון, איביי וכו׳ שבעת ההרשמה הראשונית מקבלים 30 יום של משלוחים חינם ולאחמ"כ השירות כרוך בתשלום. האם לאחר שעברו 30 הימים מותר לפתוח חשבון מייל חדש לאותו אדם ולקבל עוד 30 יום חינם וחוזר חלילה?
ההיגיון הפשוט אומר שהרעיון העומד מאחורי המבצע הוא: הטבה שעושה חברה ללקוח חדש! (לא לחשבון דוא"ל חדש...). פתיחת חשבון חדש (מכתובת מייל אחרת) ע"י לקוח קיים משמעותה: התחזות ללקוח חדש. יש כאן: א. גניבת דעת האסורה מדרבנן גם כלפי הגוי[1]; ב. גניבת ממון, דהיינו הטעייה וקבלת שירות ללא תשלום בניגוד לכללי החברה, וזה אסור מדאורייתא אף בגוי[2].
[1] שוע"ר הלכות אונאה וגניבת דעת סי"ב: "ואפילו לגנוב דעתו בדבר שלא יגיע לו הפסד להנכרי אסור מדברי סופרים כגון למכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה". שם הלכות גנבה וגזלה ס"ד: "ואפילו גניבת דעת שאין בה חסרון מעות אסורה במקח וממכר".
[2] שוע"ר שם ס"א: "אסור לגזול או לגנוב כל שהוא דין תורה בין מישראל בין מנכרי". ושם ס"ד: "אפילו קנה חפץ מנכרי אסור להטעותו בחשבון בנתינת מעות בעד החפץ כמו שנאמר וחשב עם קונהו שהרי אין הנכרי מקנה לו החפץ אלא בעד סכום הדמים שפסק לו והמטעהו בחשבון המעות הרי זה כגונב החפץ". שם הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים ס"ב: "ואפילו השוקל או המודד בחסר כל שהוא לנכרי עובר בלא תעשה וחייב להחזיר, וכמו שאסור להטעותו בחשבון שנאמר וחשב עם קונהו וגו', והרי הוא בכלל כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול לרבות העושה עול לנכרי. ואינו דומה לאונאה שהוא רואה מה שקונה וטועה מעצמו בשיווי המקח וטעותו מותרת כאבידתו אבל זה מטעהו וגונב ממש הוא".
