שמעתי שהרבי הרש"ב החמיר בנוגע לפורגן בציציות, (ומובא ע"ז ברמז קצת שנשים היו טוות את הציצית בספר זכרונותי לרב ששונקין).
שאלתי האם ישנם מקורות חבדיים נוספים ע"ז, וכן מה הדעה החבדית בנוגע לניפוץ לשמה?
בשעה שהוציאו ספר תורה מארון הקודש נפל מתוכו ספר תורה אחר (כנראה מפני שקודם לכן הונח באופן לא יציב), מה צריך לעשות על פי הלכה
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
שמעתי שהרבי הרש"ב החמיר בנוגע לפורגן בציציות, (ומובא ע"ז ברמז קצת שנשים היו טוות את הציצית בספר זכרונותי לרב ששונקין).
שאלתי האם ישנם מקורות חבדיים נוספים ע"ז, וכן מה הדעה החבדית בנוגע לניפוץ לשמה?
הפוסקים האחרונים[1] נחלקו בענין כשרות חוטי ציצית הנטווים "לשמה"[2] מלשונות צמר שכבר עברו תהליך של חיבור חלקי ומכונים "פורגאן" אך לא הוכנו "לשמה". לא מצאנו מקור חב"די מפורש בענין זה[3].
בענין ניפוץ הצמר לפני הטוויה, בשו"ע אדה"ז[4] כתב שלא נהגו להקפיד שתהיה "לשמה". ואם כי יש שמועה שהרבי עצמו הקפיד בכך[5], אך ממכתבו באגרות קודש משמע שאין הוראה לרבים לנהוג כן[6], ואיננו אחראים לשמועות.
[1] ראה שו"ת זקן אהרן ח"א סי' ב-ד; שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' כו; שו"ת שבט הלוי ח"א סי' ה; פסקי תשובות סי' יא הערה 8.
[2] ראה שוע"ר סי' יא ס"ג: "וצריכים שיהיו טווין ושזורין לשם ציצית".
[3] בספר ציצית הלכה למעשה פ"ה ס"י כתב שלמעשה נהגו להקל בזה. אמנם, כיון שמדובר במצוה דאורייתא, בוודאי שלחסיד ראוי לצאת מידי מחלוקת וספק.
[4] סי' יא ס"ג: "ויש בעלי נפש שמחמירין על עצמן אפילו בניפוץ הצמר אבל אין נוהגין כן".
[5] ספר ציצית הלכה למעשה פ"ה הערה 1.
[6] אגרות קודש חי"ג עמ' קטז: "במה שכתב לפרסם דברי המהר"ל מפראג בהנוגע לניפוץ בציצית [בשולי הגליון: שגם ניפוץ הצמר צריך להיות לשמה שלפי זה יש להחמיר בציצית ע"י מכונה] – בטח יבאר שזהו דברי המהר"ל (ולא בשו"ע וכיו"ב)".
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?