הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
טעה ולא אמר 'ותן טל ומטר' בימות הגשמים, ונזכר אחרי שאמר 'ברוך אתה ה" לפני שסיים 'מברך השנים, האם יחתום 'מברך השנים' ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה' לפני 'תקע בשופר', או שיאמר 'למדני חוקיך' למניעת הזכרת שם שמים לבטלה ויחזור ל'ותן טל ומטר' וימשיך הברכה כסדרה?
אם נזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה', יסיים מברך השנים ויאמר ותן טל ומטר לברכה לפני תקע בשופר[1].
[1] אדה"ז בסי' קיז ס"ה כתב: "אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר שואלו שם ונחשב כאילו שואלו בתוך ברכת השנים כמ"ש בסי' קיד ס"ז".
והנה המ"ב כתב שם ס"ק יט שאם לא נזכר עד שאמר ברוך אתה ה' שלפני שומע תפילה יסיים למדני חוקיך ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע תפילת כל פה, וע"ע בדבריו בביאור הלכה סי' קיד ס"ו. אמנם המ"ב לא כתב דין זה לגבי מי שנזכר בברך עלינו, והוא לשיטתו שם ס"ק טו שבכלל יותר טוב שהשוכח לומר בברך עלינו יאמר בשומע תפילה ולא לפני תקע בשופר, וכן דעת הקישו"ע סי' יט ס"ב וס"ו. אבל כאמור אין כן דעת אדה"ז.
ולכאורה לדעת אדה"ז טוב שיאמר למדני חוקיך גם בנדון שאלתנו. וכן למד בשו"ת בית נאמן מאזוז ח"א סי' יז בשיטת המג"א.
אבל לאחר העיון, מעבר לכך שאדה"ז לא הביא עצה כזאת אלא רק כתב שיאמר לאחר הברכה "ונחשב כאילו שואלו בתוך ברכת השנים", הנה בסי' קיד ס"ז כתב מפורש יותר "שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי לענין דברים שמחזירין אותו". לפי"ז למה שיסיים 'למדני חוקיך' כשיכול לומר ותן טל ומטר לברכה וייחשב לו כאילו בתוך הברכה ממש.
