כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
טעה ולא אמר 'ותן טל ומטר' בימות הגשמים, ונזכר אחרי שאמר 'ברוך אתה ה" לפני שסיים 'מברך השנים, האם יחתום 'מברך השנים' ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה' לפני 'תקע בשופר', או שיאמר 'למדני חוקיך' למניעת הזכרת שם שמים לבטלה ויחזור ל'ותן טל ומטר' וימשיך הברכה כסדרה?
אם נזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה', יסיים מברך השנים ויאמר ותן טל ומטר לברכה לפני תקע בשופר[1].
[1] אדה"ז בסי' קיז ס"ה כתב: "אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר שואלו שם ונחשב כאילו שואלו בתוך ברכת השנים כמ"ש בסי' קיד ס"ז".
והנה המ"ב כתב שם ס"ק יט שאם לא נזכר עד שאמר ברוך אתה ה' שלפני שומע תפילה יסיים למדני חוקיך ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע תפילת כל פה, וע"ע בדבריו בביאור הלכה סי' קיד ס"ו. אמנם המ"ב לא כתב דין זה לגבי מי שנזכר בברך עלינו, והוא לשיטתו שם ס"ק טו שבכלל יותר טוב שהשוכח לומר בברך עלינו יאמר בשומע תפילה ולא לפני תקע בשופר, וכן דעת הקישו"ע סי' יט ס"ב וס"ו. אבל כאמור אין כן דעת אדה"ז.
ולכאורה לדעת אדה"ז טוב שיאמר למדני חוקיך גם בנדון שאלתנו. וכן למד בשו"ת בית נאמן מאזוז ח"א סי' יז בשיטת המג"א.
אבל לאחר העיון, מעבר לכך שאדה"ז לא הביא עצה כזאת אלא רק כתב שיאמר לאחר הברכה "ונחשב כאילו שואלו בתוך ברכת השנים", הנה בסי' קיד ס"ז כתב מפורש יותר "שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי לענין דברים שמחזירין אותו". לפי"ז למה שיסיים 'למדני חוקיך' כשיכול לומר ותן טל ומטר לברכה וייחשב לו כאילו בתוך הברכה ממש.
