מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
טעה ולא אמר 'ותן טל ומטר' בימות הגשמים, ונזכר אחרי שאמר 'ברוך אתה ה" לפני שסיים 'מברך השנים, האם יחתום 'מברך השנים' ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה' לפני 'תקע בשופר', או שיאמר 'למדני חוקיך' למניעת הזכרת שם שמים לבטלה ויחזור ל'ותן טל ומטר' וימשיך הברכה כסדרה?
אם נזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה', יסיים מברך השנים ויאמר ותן טל ומטר לברכה לפני תקע בשופר[1].
[1] אדה"ז בסי' קיז ס"ה כתב: "אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר שואלו שם ונחשב כאילו שואלו בתוך ברכת השנים כמ"ש בסי' קיד ס"ז".
והנה המ"ב כתב שם ס"ק יט שאם לא נזכר עד שאמר ברוך אתה ה' שלפני שומע תפילה יסיים למדני חוקיך ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע תפילת כל פה, וע"ע בדבריו בביאור הלכה סי' קיד ס"ו. אמנם המ"ב לא כתב דין זה לגבי מי שנזכר בברך עלינו, והוא לשיטתו שם ס"ק טו שבכלל יותר טוב שהשוכח לומר בברך עלינו יאמר בשומע תפילה ולא לפני תקע בשופר, וכן דעת הקישו"ע סי' יט ס"ב וס"ו. אבל כאמור אין כן דעת אדה"ז.
ולכאורה לדעת אדה"ז טוב שיאמר למדני חוקיך גם בנדון שאלתנו. וכן למד בשו"ת בית נאמן מאזוז ח"א סי' יז בשיטת המג"א.
אבל לאחר העיון, מעבר לכך שאדה"ז לא הביא עצה כזאת אלא רק כתב שיאמר לאחר הברכה "ונחשב כאילו שואלו בתוך ברכת השנים", הנה בסי' קיד ס"ז כתב מפורש יותר "שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי לענין דברים שמחזירין אותו". לפי"ז למה שיסיים 'למדני חוקיך' כשיכול לומר ותן טל ומטר לברכה וייחשב לו כאילו בתוך הברכה ממש.
