א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
טעה ולא אמר 'ותן טל ומטר' בימות הגשמים, ונזכר אחרי שאמר 'ברוך אתה ה" לפני שסיים 'מברך השנים, האם יחתום 'מברך השנים' ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה' לפני 'תקע בשופר', או שיאמר 'למדני חוקיך' למניעת הזכרת שם שמים לבטלה ויחזור ל'ותן טל ומטר' וימשיך הברכה כסדרה?
אם נזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה', יסיים מברך השנים ויאמר ותן טל ומטר לברכה לפני תקע בשופר[1].
[1] אדה"ז בסי' קיז ס"ה כתב: "אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר שואלו שם ונחשב כאילו שואלו בתוך ברכת השנים כמ"ש בסי' קיד ס"ז".
והנה המ"ב כתב שם ס"ק יט שאם לא נזכר עד שאמר ברוך אתה ה' שלפני שומע תפילה יסיים למדני חוקיך ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע תפילת כל פה, וע"ע בדבריו בביאור הלכה סי' קיד ס"ו. אמנם המ"ב לא כתב דין זה לגבי מי שנזכר בברך עלינו, והוא לשיטתו שם ס"ק טו שבכלל יותר טוב שהשוכח לומר בברך עלינו יאמר בשומע תפילה ולא לפני תקע בשופר, וכן דעת הקישו"ע סי' יט ס"ב וס"ו. אבל כאמור אין כן דעת אדה"ז.
ולכאורה לדעת אדה"ז טוב שיאמר למדני חוקיך גם בנדון שאלתנו. וכן למד בשו"ת בית נאמן מאזוז ח"א סי' יז בשיטת המג"א.
אבל לאחר העיון, מעבר לכך שאדה"ז לא הביא עצה כזאת אלא רק כתב שיאמר לאחר הברכה "ונחשב כאילו שואלו בתוך ברכת השנים", הנה בסי' קיד ס"ז כתב מפורש יותר "שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי לענין דברים שמחזירין אותו". לפי"ז למה שיסיים 'למדני חוקיך' כשיכול לומר ותן טל ומטר לברכה וייחשב לו כאילו בתוך הברכה ממש.
