א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
כתב רמ"א בסי' קמז ס"א טוב להחמיר שלא לגעת בשאר כתבי קודש אם לא נטל ידיו. גם בפסקי תשובות סי' תרצ"א ס"ז מביא כמה פוסקים שכתבו להזהר בזה. מה מנהגינו בזה? לכאורה, אין ראיה מזה שהרבי לקח את קלף המגילה בידיו הק', כי י"ל שכיון שהקריאה היא באמצע התפילה, לכן סתם ידיים נקיות, א"כ נפקא מינה לקריאה במבצעים וכדו'.
אכן כשנוגעים במגילת אסתר הכתובה כדינה על קלף שלא בשעת התפילה יש להקפיד ליטול קודם את הידיים, על כל פנים לכתחילה[1].
[1] הרמ"א סי' קמז ס"א כתב גבי "שאר כתבי קודש" ש"לא נהגו" להימנע מנגיעה בהם "בלא מטפחת", ומסיק "וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו". וראה מגן אברהם שם ס"ק א, שדברי הרמ"א אמורים ב"ספרים שלנו" שאינם כתובים "אשורית על העור ובדיו", אבל "במגילה שכתובה כדינה צריך ליזהר". ובפרי מגדים באשל אברהם שם מסכים עם המגן אברהם ומבאר שבמגילה צריך ליזהר בזה "מדינא". וראה משנה ברורה שם ס"ק ד ובשער הציון ס"ק י, שאף שנוקט "דלא כמגן אברהם" מכל מקום מסיק למעשה ש"טוב להחמיר" בזה כפשטות דברי הרמ"א.
