הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כתב רמ"א בסי' קמז ס"א טוב להחמיר שלא לגעת בשאר כתבי קודש אם לא נטל ידיו. גם בפסקי תשובות סי' תרצ"א ס"ז מביא כמה פוסקים שכתבו להזהר בזה. מה מנהגינו בזה? לכאורה, אין ראיה מזה שהרבי לקח את קלף המגילה בידיו הק', כי י"ל שכיון שהקריאה היא באמצע התפילה, לכן סתם ידיים נקיות, א"כ נפקא מינה לקריאה במבצעים וכדו'.
אכן כשנוגעים במגילת אסתר הכתובה כדינה על קלף שלא בשעת התפילה יש להקפיד ליטול קודם את הידיים, על כל פנים לכתחילה[1].
[1] הרמ"א סי' קמז ס"א כתב גבי "שאר כתבי קודש" ש"לא נהגו" להימנע מנגיעה בהם "בלא מטפחת", ומסיק "וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו". וראה מגן אברהם שם ס"ק א, שדברי הרמ"א אמורים ב"ספרים שלנו" שאינם כתובים "אשורית על העור ובדיו", אבל "במגילה שכתובה כדינה צריך ליזהר". ובפרי מגדים באשל אברהם שם מסכים עם המגן אברהם ומבאר שבמגילה צריך ליזהר בזה "מדינא". וראה משנה ברורה שם ס"ק ד ובשער הציון ס"ק י, שאף שנוקט "דלא כמגן אברהם" מכל מקום מסיק למעשה ש"טוב להחמיר" בזה כפשטות דברי הרמ"א.
