מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
כתב רמ"א בסי' קמז ס"א טוב להחמיר שלא לגעת בשאר כתבי קודש אם לא נטל ידיו. גם בפסקי תשובות סי' תרצ"א ס"ז מביא כמה פוסקים שכתבו להזהר בזה. מה מנהגינו בזה? לכאורה, אין ראיה מזה שהרבי לקח את קלף המגילה בידיו הק', כי י"ל שכיון שהקריאה היא באמצע התפילה, לכן סתם ידיים נקיות, א"כ נפקא מינה לקריאה במבצעים וכדו'.
אכן כשנוגעים במגילת אסתר הכתובה כדינה על קלף שלא בשעת התפילה יש להקפיד ליטול קודם את הידיים, על כל פנים לכתחילה[1].
[1] הרמ"א סי' קמז ס"א כתב גבי "שאר כתבי קודש" ש"לא נהגו" להימנע מנגיעה בהם "בלא מטפחת", ומסיק "וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו". וראה מגן אברהם שם ס"ק א, שדברי הרמ"א אמורים ב"ספרים שלנו" שאינם כתובים "אשורית על העור ובדיו", אבל "במגילה שכתובה כדינה צריך ליזהר". ובפרי מגדים באשל אברהם שם מסכים עם המגן אברהם ומבאר שבמגילה צריך ליזהר בזה "מדינא". וראה משנה ברורה שם ס"ק ד ובשער הציון ס"ק י, שאף שנוקט "דלא כמגן אברהם" מכל מקום מסיק למעשה ש"טוב להחמיר" בזה כפשטות דברי הרמ"א.
