ראובן שלח משלוח מנות לשמעון, ושמעון סירב לקבל את המשלוח מנות (אם מפני שכועס על ראובן או מסיבה אחרת), האם ראובן יצא ידי חובה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
ראובן שלח משלוח מנות לשמעון, ושמעון סירב לקבל את המשלוח מנות (אם מפני שכועס על ראובן או מסיבה אחרת), האם ראובן יצא ידי חובה?
יש בדבר ספק האם ראובן יצא ידי חובה במשלוח מנות כזה או לא, ולכן הדבר הנכון הוא שיחזור ויתן משלוח מנות למישהו אחר[1].
[1] הרמ"א בסי' תרצה ס"ד כתב: "ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם, או מוחל לו, יצא". והפרי חדש כתב על דברי הרמ"א: "תימא, דזה מנין לו". וראה מה שהשיב על תמיהת הפרי חדש בקרבן נתנאל על הרא"ש מגילה פ"א ס"ז אות ט, ומה שהעיר בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קצו על דברי הקרבן נתנאל. ציין לדבריהם המשנה ברורה שם ס"ק כד.
בשו"ת חתם סופר שם כתב שלפי הטעם שכתב תרומת הדשן מדוע תיקנו משלוח מנות "כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות" לא יצא ידי חובה כיון שלא קיבל, ואילו לפי הטעם שכתב מנות הלוי "להרבות השלום והריעות כו' אם כן יש לומר כיון ששלח והראה חבתו אף על פי שזה מוחל לו כבר יצא ידי חובתו".
ובכף החיים סי' תרצה או"ק נב כתב: "הנכון לחזור לשלוח לאחרים כדי לצאת אליבא דכולי עלמא".
פה ניתן להקדיש.
תוכן