א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
האם ספר תורה שנתרם לע"נ פלוני (וכך נכתב ע"ג המעיל) עדיין מקיימים את המצוה של "כתבו לכם את השירה הזאת"?
התורם ספר תורה לעילוי נשמת פלוני, עדיין מתקיימת בידו מצות כתיבת ספר תורה, כי מן הסתם אנו אומרים שאין כוונתו לוותר על בעלותו, כדי שלא תתבטל ממנו המצוה[1].
[1] ראה שו"ע או"ח סי' קנג ס"כ: "יש מי שאומר שספר תורה שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן, אין הצבור יכולים להחזיק בם". וביאר המגן גיבורים שלטי גיבורים שם ס"ק ו: "דבס"ת בלא"ה מהראוי לומר דלא אקדשי' דהנה הת"ח בחידושיו לסנהדרין דף כ"א כתב דיחיד הכותב ס"ת לעצמו אין מהראוי להקדישו דכיון שאם מקדישו הרי הוא של הקדש ולאו שלו הוא ושוב אינו יוצא בו ידי מצות כתיבת ס"ת דבעינן לכם ובכתיבה לחוד לא סגי מידי דהוה אנאבד ע"ש ומעתה דוקא בשאר כלי הקודש שפיר יש לומר דמדהניח אותם בביהכ"נ הקדישם אבל בס"ת אדרבא מהראוי לומר שלא הקדישו כדי שלא לבטל המצוה וזה ברור והוא הערה נפלאה".
